שו"ת הב"ח (הישנות)/קלז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
של"ש לאהו' החכם הכולל אין גומרין עליו את ההלל. יקר מאוד ונעלה, לשם ולתהילה, ולתפארת גולת הכותרת, חריף ובקי קב ונקי. כמהור"ר איסרליש נרו יצהר. יזהר כעצם השמים לטוהר. כתב מכ"ת קבלנו לעבר פנינו ונזדרזנו להשיב למכ"ת כאשר יורנו בס"ד הנה כ"ת כתב יש מי שפיר' בהא שכתב הטור דאמ"ה קרי ברי' דלאו בטהורים דנוהג בהן איסור אבר מן החי דווקא קאמר אלא בכל עבר שחתכוהו מן החי אף מבהמה טמאה דכיון דהאבר שלם ואם יחלקו אין שמו עליו דנקרא חתיכת אבר ולא אבר א"כ מקרי ברי' ודוקא בחתכוהו מן החי אבל לא מן המת דנבילה לא נקרא בריה כיון שאין איסורו משעה שנוצרו כמ"ש הרא"ש והביאו הב"י ע"כ והנה דעלך שפירש זה טעות ותמה אני היאך טעה בשלש טעיות מפורסמות למוצאי דעת חד' דנתלה לדעתו בדברי הרא"ש והלא דבריו ל"ק אלא דווקא אציפור טהורה שנתנבלה והתם ודאי לא מקרי ברי' אפי' הוא ציפור שלם כיון דלא הית' נבילה כשנוצרה ואצ"ל אבר אחד אבל בטמאין ודאי חל איסורן משעה שנוצרה והשתא אי איתא דאף אבר של טמא נמי קרוי ברי' מטעם שאם יחלוק אין שמו עליו אף באבר מן המת נמי הוי ברי' שהרי איסורן חל משנוצרן אידך הוא לפי פירושו זה יהיה דברי הטור סותרין זה את זה בדיבור אחד מרישא לסיפ' שכתב כל דבר שהוא ברי' כגון נמלה או עוף טמא ורצונו לומר נמלה שלימה או עוף טמא שלם ומקרי ברי' לפי שאם יחלק אין שמו עליו דלא מקרי אלא חתיכת נמלה וחתיכת עוף טמא וסתמא קאמר בין בחייה בין במיתתה לא נקרי ברי' אלא כשהן שלימי' והא דאיתא בפרק הלוקין דף י"ו ריסק תשעה נמלים והביא א' חי והשלימן לכזית לוקה שש חמש משום ברי' ואחד משום כזית נבילה האי חי פירושו שלם כמו שפירש הטור להדיא שם וכן פי' רש"י בפ' בכל מערבין דף כ"ט וכן פי' הרמב"ם בפ' שני מהמ"א ובעוף טמא נמי קאמר רב כהנא דף ק"ב וטמאה בין בחיים ובין במיתתם בכל שהוא ופירש"י משום דבריה היא ולא צריכה שיעור אלמא דעוף טמא לא מקרי בריה אלא כשהוא שלם ולא באינו שלם אפי' חי ממש וא"כ היאך כתב בסוף דבריו ואמ"ה ורצונו לומר אף בטמאים נמי אבר אחד מקרי ברי' בבא מן החי הלא לא מקרי בריה אלא כשהוא שלם ואפילו הוא חי ממש ועוד דלפי מה שהבין מפרש זה דהטור ר"ל שהאבר אם יחלק אין שם אבר עליו אלא חתיכת אבר ולפיכך אף בטמאים מקרי ברי' בנחתך אבר מן החי א"כ לפי זה גם שאר כל האסורין יחול עליה' שם ברי' ואף אבר נבילה וטריפה אין ספק שאם יחתך לא נקרא אבר אלא חתיכת אבר ומה שאמר דנבילה לא הוי ברי' משום דאין איסורו חל משנוצרה כדכתב הרא"ש הנה אנכי הרואה שתי ראיות דחשב זה המפרש רהרא"ש בא לתרץ הקושיא שהקשה על רש"י מחל' לכן תופס שני הטעמים חדא דכל שאם יחלק כו' אידך דלא מקרי בריה אלא כשהאיסור חל משעה שנוצרה והא ודאי לית' דאם היה תופס ב' טעמים ביחד קשיא אמאי שביק הטור הך טעמא דבעינן שהאיסור חל משעה שנוצרה ולא כתב אלא הטעם שאם יחלק כו' ועוד דהלא מ"ש הרא"ש וי"ל אינו ר"ל לתרץ הקושיא דקשה על רש"י מחלב דא"כ לא היה צריכין לטעמיה של רש"י ועוד שאין טעם זה שאם יחלוק וכו' הוזכר בפירש"י בשום רמז אלא ויש לפרש דקאמר כלומר ויש לפרש בדרך אחר שלא כפירש"י דהטעם הוא דבעינן שהאיסור חל משנוצרה והן הן דברי התוספות בפ' התערוב' ריש דף ע"ב ובספר התרומה סי' חמישי' מפורש לשם שהביא דעת רש"י בשם יש מפרשים:
וכתב דקשה ע"ז מחלבו כמו שהקשה הרא"ש וכתב ומורי רבינו מפרש דכל דבר ששמו עליו בעודו שלם כו' ורומז על רבינו יצחק בעל התוספו' והנה הסמ"ג בלאווין סי' קל"ט לא הזכיר פירושו כל עיקר רק מה שפירש רבינו יצחק וכך הם דברי הטור שלא כתב אלא הך טעמא שאם יחלוק כו' דכך היא מסקנת הרא"ש שהרי כתב תחילה פירש"י ומה שהקשה עליו מחלב ואח"כ כתב שיש לפרש בדרך אחר והוא שאם יחלק כו' וא"כ כך הוא תופס עיקר ולא ס"ל העעם דפרש"י שאיסורו חל משנוצרה. והשתא אי איתא דאף באבר מן החי דטמא נמי מקרי ברי' משום דאם יחלוק וכו' השתא לפ"ז אף אבר דנבילה וטריפה נמי מקרי בריה מטעם זה אבל הדברי' הברורים שלא נתכוון הטור אלא לאבר שנוהג בו איסור אמ"ה ואין זה אלא בטהורים וכל הארבע פרטי' שפרט הטור שנקראים ברי' כלם מפרשים בגמרא ולכך קחשיב להו א' לא' ואח"כ כתב וכיוצא בהן והוא דנמלה דאיתא בפ' אלו הן הלוקין מימרא דרבא בר רב הונא דקאמר דנמלה אחד כשהוא חי פי' שלם מקרי ברי' ועוף טמא אית' בפ' ג"ה במימרא דרב וטמאה בין בחייה בין במיתתה בכל שהוא דהיינו לומר כשהוא שלם חייב עליו משום בריה כדמוכח הסוגיא דשם וכפירש"י להדי' והבאתי בסמוך גם שם בראש דף ק' קאמר תלמודא דג"ה לא בטיל ברובה משום דבריה שאני ואמ"ה נמי אית' התם במימר' דרב אבל ציפור טהורה בחייה בכל שהוא ופירש"י משום אמ"ה משום דקסבר דבהמה בחייה לאיברים עומדת וה"נ חייב משום אוכל אמ"ה ואסיקנא דהיינו במשהו בשר וגידין ועצמות משלימין לכזית וחייב עליהם משום ברי' אעפ"י דלא אכל כזית בשר אבל נתנבלה אינו חייב אלא בדאכל כזית בשר דאבר מן הנבילה לא מקרי ברי' ודלא כיראה מדברי הרמב"ם רפ"ב מהמ"א דאוכל ציפור טהור חי לוקה משום נבילה וכבר כתב המגיד דמן הסוגיא נראה כפי' רש"י דאיסורו משום אמ"ה וכבר התבאר דהסכימו למה שפיר ר"י דהטעם משום דזה הכלל דכל דבר ששמו עליו בעודו שלם וכולי ופירושו ששם האיסור שקרא התורה עליו וכשאינו שלם אבר שמו זה קרוי ברי' בעודו שלם כגון גיד אם אינו שלם אינו קרוי גיד שקרא אותו התורה אלא חתיכת גיד וכן חתיכת נמלה אין קרוי שרץ וחתיכת עוף טמא אין קרוי עוף טמא כאשר כתב בתורה וחתיכת אמ"ה אין קרוי אמ"ה ואף על פי דלא נמצא בכתוב שם אמ"ה מכל מקום ממשמעות דלא תאכל הנפש עם הבשר למדנו מפי השמועה שהוא נאמר לאסור אבר שנחתך מן החי כדכתב הרמב"ם רפ"ה מהמ"א ואם כן ה"ל כאלו כתב בפירוש לא תאכל אמ"ה ואם כן גיד ושרץ ועוף טמא ואמ"ה קאמר רחמנא וכל שאינו שלם אבר שמו של איסור שקרא אותו הכתוב ולפיכך נבילה וטריפה דאפילו אין האבר שלם נקרא נבילה שהוא שם האיסור שקרא אותו הכתוב ולא מקרי בריה אפילו בציפור שלם שנתנבלה ועוף טמא ובהמה טמאה נמי לא מקרי בריה אלא כשהיא שלם אבל באבר אפילו בנחתך מן החי כיון שאין איסור אמ"ה נוהג בטמאים לא מקרי בריה דאין איסורו אלא מחמת איסור עוף טמא ובהמה טמאה ושם האיסור זה אינו עליו כשאינו שלם הלכך לא מקרי בריה אלא אם כן כשהוא שלם ודי בזה למבין ומעתה נכון הדבר לתרץ הא דכתב הטור בסימן ס"ב דאמ"ה אינו נוהג אלא בטהורים אף על פי דטמאים בלאו הכי אסורים דה"ט דאתא לארויי דבטמאים לא מקרי בריה אף על פי שנחתך האבר מן החי ויש לו ביטול וכמו שכתב מעלות כבוד תורתך וכך העליתי בחדושי ועוד פרשתי כדי לתרץ על דרך זה מה שהקשה הרב עוד לשם דלאיזה צורך כתב לגבי אבר בין אם יש בו כזית בין אם אין בו כזית כמו שהאריך בדבריו:
ואני מוסיף עוד לדקדק מפני מה לא ביאר גם בדין בשר הפורש מן החי דאין חילוק בין יש בו כזית לאין בו כזית כאשר ביאר לגבי אמ"ה והכל יתישב בתירץ א' והוא דאתי לאוריי לגבי אבר דווקא דלאיסור אכילה הוא דאין לחלק אבל לגבי מלקות כזית בעינן כלומר והשתא לא חשיב ברי' אף בטהורי' אא"כ כדאי' כזית באבר אפי' משהו בשר גידין ועצמות משלימין לכזית אבל לגבי בשר מן החי אפילו בכזי' לא חשוב ברי' שהרי אף אם יחלוק שמו עליו בשר מן החי א"כ לא אתי לאוריי דיוקא לגבה בהמה ולכך כתב בסתם אסור משא"כ באבר דהוצרך לפרש לאוריי דוקא עוד יראה נכון לתרץ דנפקא מיניה היא שנימוק האבר שאינו ניכר ואפילו הכי צריך ששים כנגד כל האבר דאע"ג דקי"ל אין בגידין בנ"ט ואין הטעם הגידין אוסר שהרי היא כעץ וכעצם אפי הכי כיון שהתורה אסרתו לאבר מן החי א"כ גוף הגידין הן אסורין ובאיסורו הן עומדין אע"פ שנימוחו וכמו שכתב הטור להדי' בסי' ק' לגבי גיד הנשה דאין ספק דאין חילוק בין גיד הנשה לשאר גידין דהא סתמא קאמר תלמוד' אין בגידין בנ"ט ואי ג"ה דוקא קאמר הל"ל אין בג"ה בנ"ט והשתא נפיק מיניה במה שאינו נוהג איסור אמ"ה בטמאים דאם נמוח האבר בטמאים אין צריך ס' כנגד הגידין דלא אסרה תורה אלא בשר ולא גידין ועצמות וכדתנן ר"פ העור והרוטב וכתב הרמב"ם להדיא בפ"ד מהמ"א וז"ל האוכל מנבילה וטריפה או מבהמה וחיה הטמאין מן העור ומן העצמות ומן הגידין כו' אע"פ שהוא אסור ה"ז פטור מפני שאלו אינן ראויין לאכילה ואין מצטרפין עם הבשר לכזית עכ"ל הרי לך דאינו אסור אלא מדרבנן לכתחילה ודוקא באמ"ה דטהורים שאסר התורה גם הגידין והעצמות דמצטרפי לכזית התם ודאי אע"פי דעץ ועצם הוא ואינו נ"ט מ"מ התורה אסרתו וצריך ס' אף כנגד הגידין והעצמות כשנימוחו משא"כ בטמאים והשתא נמי אתי שפיר דהוצרך לפרש אפילו אין בו כזית משום דהוה אמינא כיון דליכא מלקות וגם אינו נ"ט לא הי' צריך כנגדו אם נמוח קמ"ל דאין חילוק וכיוצא בזה כתב מהר"י מינץ בתשובה סי' י"ט בדם לבעוף כחצי שיעור ואיכא נמי צד להיתר שלא בא לעולם לידי חיוב מלקות ה"א דאין צריך ס' וק"ל:
שוב ראיתי בדברי הרמב"ם ספ"י מהמ"א שכתוב וז"ל וכן בהמה שכלה שלימה ולא הסיר לה חוטין כו' עד שאין בגידין בנ"ט כדי לשער בהן עכ"ל הרי לך שהרב סובר שכל הגידין אין בהם בנ"ט וכדפירש"י ואף על פי שהר"י קארו הביא שם תשובת הרשב"א דס"ל דדוקא גופו של גיד שהיא ראש האבר כי בלבד אמרו אין בגידין בנ"ט אבל בשאר הגידין והקרומות לא שמענו הנה כבר כתב שאין נראה כן מדברי הרמב"ם ואם כן יש לנו לומר דדעת הטור בזה היא כדעת הרמב"ם:
ועוד יש לתרץ כיוצא בזה הא דהקשה בית יוסף בריש סימן ס"ד וז"ל ולא היה רבינו צריך לכתוב זה ולא מה שקודם לו דלא נפקא לן מינייהו מידי לענין איסורא וכו' והוא דאיכא למימר דנ"מ לענין שאסור לעשות סחורה בחלב טמאה ונפל שאם היה בכלל חלב היה בכלל היתר שאר חלב שהתירה תורה דיעשה לכל מלאכה אבל מאחר שחלבם כבשרם אסור לעשות בהם סחורה והיטב תופס הרב בית יוסף על בעל אורחת חיים בסוף סימן קי"ז שהתיר לעשות סחורה בחלב חזיר כו' דלית' אבל לא מטעמיה שכתב דהא קרא בחלב נבילה וטריפה וכו' דהלא בתורת כהנים ומייתי ליה תלמודא בסוף פרק חטאת העוף דף ע' דהאי קרא וחלב נבילה וחלב טריפה וכו' לא אתא למעט חלב בהמה טמאה מלטהרה מטומאת נבילה וטריפה דנפקא לן מי שיש במינה טריפה כו' ואם כן איכא למימר דקרא דיעשה לכל מלאכה כולה קרא להכי הוא דאתי דחלב בהמה טמאה אינה טהור מטומאות נבילות אבל לעשות בו מלאכה וסחורה איכא למימר דלא חילק הכתוב בין חלב טהורה לטמאה ומותר בכל ענין מיהו בדברי ה' המגיד רפ"ד מ"ה מ"א יראה להדי' דמפרש בהא דתו' כהני' דמיירי נמי כפשוטו לענין עשיית מלאכה ואיסור אכילה ולהכי פסק הרמב"ם לשם דאינו לוקה בטמאי' משום נבילה וטריפה אלא משום אוכל בשר טמא וצ"ל דס"ל דאע"פ דדרשינן ליה למעט חלב טמאה מלטהרו בטומאת נבילה מ"מ אין מקר' יוצא מידי פשוטו דבמלאכה ואכילה ודאי קמיירי קרא אלא דלענין טומא' נמי קמיירי מיהו נראה לפע"ד דאין צריך להשיג אהוראה זו מטעם הך דרשה דכתב הב"י אלא מטעם דלא נקרא חלב רק דשור וכשב ועז אבל חלב טמאה ונפל חלבם כבשרם כדאי' בפ' כל הבשר ובפ' בהמה המקשה וכמו שהעתק הרב ב"י בריש ס"ד וכן מבואר ברמב"ם ריש פ' שני וראש פ' שביעי דהמ"א. ועוד קבלתי ע"ש הרב מהר"ש לורי' ז"ל ולתרץ כל מה דקשה בענין זה בדברי הטור והוא דנפקא מיניה לענין בטיל בס' היכא דאיכא נ"ט זיתים של היתר וב' זתים אחד של חלב וא' של דם כו' כמ"ש הטור בסוף סי' צ"ח וע"ד זה צריך לידע דאבר מן החי אינו נוהג אלא בטהורי' ודין חלב אינו אלא בטמאי' ולא בנבילה ואיזהו נקרא נבילה ואיזה טריפה ובזה יש לתרץ גם מה שהקשה הרב ב"י בסי' כ"ז אמ"ש הטור כל שנפסל בשחיטה ה"ז נבילה כו' אכן לשם יש לתרץ בדרך יותר נכון ומתקבל דנפקא מיני' לענין אותו ואת בנו דאין לשם איסור אם נתנבלה אחת מהן אבל אם נטרפה אסור כמו שנתבאר בי"ד בסי' ט"ז והנה פניתי הבית לאהבתי ולעיין בדברי כת"ר ולהשיב כיד ה' הטובה עלי והנני מוכן תמיד למלאכת שמים זו וכיוצא בה כחפצך וכחפץ נפשך ממני הקטן יואל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |