שו"ת הב"ח (הישנות)/צ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ע"ד הגט הניתן בעיר טיקטין בב"ד של הרב האב"ד ור"מ כמהר"ר יהודא שי' שנתקבל לשם למורה צדק והוציא מאן דהוא צורבא מרבנן קול ענות איך נכשל בשלש טעיות. האחד כי מנהג לכתוב שם העיר בגט טיקטין והרב הנ"ל כתב בטיקטין דמתקריא טיקאטשין וזה לפי שחקר ודרש בקהל אחר גט שניתן כבר לפנים ולא מצא שום גט ישן ומתוך כך חקר אחר שם העיר ומצא הגוים כותבין טיקאטשין. וכן בשטרי קיומים מן המלכיות כתוב בכולם טיקאטשין ולכן כתב טיקטין דמתקרי' טיקאטשין גם כתב דיתבא על נהר נרווא ועל נהר סטרושקא ועל מי מעינות וכו' וגם ע"ז ערער שלא לכתוב כלל ועל נהר סטרושקא ולא אמר בו טעם. אבל טעם המסדר לפי שנהר סטרושקא הולך הוא אחורי הבתים ושותים ממנו הסוסים ושאר בהמות ומשתמשים בו בכביסה גם מבשלים מאותו נהר בימות החורף. עוד ערער שהי' לו לכתוב על מי בארות ולא על מי מעינות כי לדעתו רוב תשמישי העיר היא מהבארות:
תשובה לפע"ד אין רוח חכמים נוחה הימנו על ערעוריו אלו כי הם שלא במשפט והוא כי על הראשון הדבר פשוט שאם לא היה ניתן גט מעולם בעיר והיו מתוועדים החכמים שבעיר היאך לכתוב שם העיר בגט בוודאי היה הגון לכתחילה לכתוב ב' השמות של ישראל תחילה וע"ש הגוים דמתקרי' וכאשר כתב מסדר זה בטיקטין דמתקריא עיקאטשין וכך נוהגי' לכתוב בכל הקהלות במקום דאיכא שינויא בשם העיר מיהודים לגוים דכותבין שניהם וז"ל ב"י בסוף סי' קכ"ח אם העיר או הנהר יש להם ב' שמות כתב רבינו בשם הרמ"ה כשמגרש בעירו יכתוב שם העיקר בפרט וכולל שם הטפל בכל שום וחניכא. ומהרי"ק כתב בשורש ק"ו תשובה לר' אביגדר דאיזה מהם שיכתוב בלא חבירו כשר כיון שמכירין שניהם וכ"כ בהגהות מרדכי דגטין בשם ר"י ובדעבד ודאי לכ"ע כשר דאשכחן בשמו ובשמה אבל לכתחילה צריף לכתוב כמ"ש הרמ"ה דומיא דשמו ושמה עד כאן לשונו:
מיהו אנן אין כותבין כל שום וחניכא ולכתחילה כותבים שני השמות או שם האחד ובנ"ד וודאי אפי' היו כותבין הרבנים הקדמונים שם טיקטין לבד בין שהיה זה מפני שלא היו מעלין על דעתן דאיכא שנוי בשם העיר בין הגוים ולא היו חוקרים על זה ובין שהיו יודעין זה אלא שהיה נראה להם שאין צריך לכתוב אלא שם טיקטין שמורגל עכשיו שם זה בין היהודים ובין הגוים ולא חששו לכתוב שם טיקאטשין דאינו נודע שם זה כי אם למיעוטא דמיעוטא. הנה זה המסדר שחקר ודרש תחלה אחר גט ישן ולא נמצא בקהל שום גט שהיה ניתן והוא ובית דינו כתבו שניהם בוודאי יפה עשה שכתב שניהם ואין בזה הוצאות לעז על גיטין הראשונים שנכתוב בהן שם טיקאטשין בלבד שהרי הרב רבינו אביגדור פסק דאיזה מהם שיכתוב בלא חבירו כשר כיון שמכירין שניהם כמו שהבאתי לשונו בשם ב"י. גם אפשר שהקדמונים היו כותבין גם כן שניהם טיקטין דמתקרי' טיקאטשין אלא שנשתקע אח"כ שם טיקאטשין ולכן לא כתבו לכתחילה אלא שם טיקטין וכמ"ש מהר"י מרגלית דבנשתקע שם העיר לגמרי אין צריך לכתוב אלא שם של עכשיו אע"ג שהיה לעיר שם אחר כבר כדאי' ס"פ במה מדליקין אמר רב חסדא הני תלת מילי אישתנו שמייהו מכי חרב בית המקדש חצוצרות וגו' אמר רב אשי אף אנו נאמר בכל בורסיף בורסיף בכל מאי נפקי מינה לגיטי נשים ופי' רש"י בלשון שני לענין שינה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה פסולים וצריך לכתוב שם של עכשיו ע"כ אלא דנ"ד לא נשתקע טיקאטשין לגמרי שהרי בשטרותיהן ובאיגרותיהן כותבין טיקאטשין ואם היה נכתב בגט שם טיקאטשין בלבד היה נמי כשר דעכשיו גם כן נקרא בשם טיקאטשין ואינו דומה לבכל בורסיף דנשתנה עכשיו השם לגמרי ואם היה כותב בשם הראשון בכל היה פסול דה"ל שינה שם עירה ממה שהוא עכשיו אבל נ"ד אף עכשיו בשם טיקאטשין ואם היה כותבו בלבד היה ודאי כשר כ"ש כשכתב שניהן דכשר דאין זה שינוי כלל אלא דקדק הטיב לכתוב שניהן באשר לא נודע לו האיך כתבו הקדמונים וקרוב לומר שגם הקדמונים כתבו שניהן באשר כך ראויה לכתחילה אלא דביני ביני נהגו לקולא שלא לכתוב אלא טיקטין לפי שהיה נראה להם כך לאחד משני טעמים דפי' ולכן מהיום והלאה לא יסדר שום רב גט בקהל טיקטין אלא אם כן שיכתוב בטיקטין דמתקרי' טיקאטשין כאשר כתב מסדר הזה דאם יחזור רב אחר ויכתוב טיקטין לבד לכתחילה הרי הוא מוציא לעז על גט זה שנכתב דמתקרי' טיקאטשין מפי רב זה ועליו אין אשם מאחר שחקר ודרש אחר גט ישן ויגע ולא מצא כדין עשה שכתב שניהן ודבר זה יכתבו הקהל בפנקס דמתא בשמינו למען שלא יכשלו עוד לשנות נוסח דגט מרב זה לרב זה דאיכא הוצאות לעז:
ועל מ"ש המסדר בגט נהר נרווא ונהר סטרושקא והיה מערער על מה שכתב ועל נהר סטרושקא לא ידענו מה היה לו לומר כדברים האלה שאין להם שחר דכיון דהנהר הזה הוא נמשך והולך אחורי הבתים ומשקין ממנו הבהמות והסוסים וכובסין בו הבגדים פשיטא שכותבין אותו ג"כ בגט עם שאר נהרות כמ"ש בשם הכלבו והגהות מרדכי פ' מ"ש והגהות מיימוני וכולם יוצאים ממקור נובע מים חיים בעל הס"מק שכ"כ דאם יש בעיר ב' וג' נהרות צריך לכתוב כלם ולמה יגרע נהר זה שלא לכתבו:
ועל מ"ש המסדר ועל מי מעינות וערער לכתוב מי בארות איברא דמצאתי הג"ה שכתבה וז"ל תימה קצת היכן דמסתפקין ממעיינות ומבארות למה לא כותבין שניהם מעיינות ובארות כמו בעיר בינא דמסתפקין משניהם ואין כותבין רק מי בארות. ושמא עיקר סיפוקייהו מן הבארות עכ"ל מיהו אנן אין כותבין כן אלא כמ"ש בש"ע סי' קכ"ח ע"ש וז"ל עיר שסיפוקה ממי בארות כותבין על מי בארות ועיר שסיפוקיה ממעיינות כותבין ממי מעינות עכ"ל ומשמע דר"ל דכשסיפוקיה ממי בארות לבד ולא ממעיינות כותבין בארות אבל כשסיפוקיה גם ממעינות אעפ"י שעיקר סיפוקייהו מבארות לפי שכל אחד חופר באר בחצירו כדי שלא יצטרך להשתמש ברחוק מקום מ"מ כיון שתשמישן ממי המעיינות הם מדרך וסדר הנהגות העולם מששת ימי בראשית כותבין אותו יותר משא"כ בארות דנעשה בידי אדם:
ועוד דכל מי בארות רובם יוצאים ונובעים ממעיינות שתחת הקרקע וא"כ בכלל מי מעיינו' הם ג"כ מי בארות משא"כ להיפך ולכן בכל הקהלו' כותבין מי מעיינות ואין כותבין מי בארות אע"פ שמשתמשי' רובן מבארות כמו בקהל קראקא ושאר קהלות זולת בלובמלא דאין משתמשים אלא בבארות בלבד אין כותבין אלא מי בארות אבל במקום דאיכא ג"כ מעיינות כותבין מי מעיינות בלבד אעפ"י שרוב תשמישן בבארות ולכן נמי בנ"ד אפי' הי' עיקר תשמישייהו וסיפוקיהו דעיר טיקטין בבארו' אין לכתוב לכתחילה אלא מעיינות כ"ש שאין לערער על מה שנכתוב וניתן כבר והמערער עתיד ליתן את הדין על שהרבים ילמדו ממנו להוציא דבה ולעז על הגיטין שניתנין כדת משה וישראל והם כשרים גמורים ויחול עליהם עונש חרמו של ר"ת ומסכימו ויגרם רעה ועונש על שונאי ישראל והשב מדעתו וניחם על הרעה ויתקן את אשר עיות ברכות ינוחו על ראשו ויאושר בארץ החיים מני הקטן והצעיר יואל סירקיש מקראקא בלא"א כמוהר"ר שמואל ז"ל ה"ה. א' כ"ט תמוז שצא לפ"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |