שו"ת הב"ח החדשות/עד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה מוהר"ר צבי. הנה הגיעה לידי מגלה עפה יריעה מחוברת כסולת נקיה נברר בנפה מגאוני עולם אשר בטעמי משנה ותלמוד וגאוני' דקדקו יפה ע"פ העדות שהוגבה כדת ברה. בשריותא האלמנה שרה שהיתה אלמנת שמואל בר עזריאל בדרך אמת לכוין ההלכה ידריכני האל דקדקתי בעדות הנ"ל ובפסק. האלופי' לע"ד נראה אשר בבירור יפה דנו ויפה כיוונו בשריותא האלמנה שרה שהית' אלמנת שמואל בר עזריאל בדרך אמת כאשר ביררו וליבנו ונימוקי' עמהם ולא הניחו מקום לבאים אחריהם אפי' להתגדר בהם ולפי שהוברר והוחזק ע"פ אנשים פליטי מלחמה שהאיש שמואל הנ"ל הומת באותה המהומה ורדוהו הצוררים לתהומא. והוסיפו מכתו לנוולה ברוב אכזריות מחמת שהי' מקדש השם בפני כל הבריות לא חשו האלופי' הנ"ל לברר כל טעמי היתר ואני קטן באתי לפר' אותם קצת יותר. הנה העדות שהעיד ר' אליעזר בר יואל ששמע מאותן ג' מאסקאוויטיר נראה שיש לסמוך עליו והא לך קצת ל' העדות א"ז מן אלש גיפורט האבין זיא אן גיהובין פון יהודים צו רעדין וויא ער און שולדיק בלוד פאר גאשין האט וכו' עד אנו אפי' מיט נאמן גנענט ושוב העיר איך שקידש השם ית' עד שטרפו אותו ונפל למים כת' האלוף מהר"ש שאין לסמוך ע"ז העדות דאיכא למימר למירמא אימתא קא מכוין נ"ל דכ"כ מחמת שלא הי' צריך לזה העדות דבלאו הכי מצא עדיות חזקות כדי לסמוך עליהם אמנם אי לא מסתפינא מחבראי אמינא יש לסמוך עליהם ואין שייך לומר כאן להטיל אימתא קא מכווין וראיות ברורו' ע"ז בהגה"ה דאיתא במיימני' המתחלת חזרנו על כל הצדדים שכתב להתיר אותו גוי הרוצח המסל"ת ואמר ליהודי אחד אנכי מותתי את פלוני וכו' עד וליכא למפסלי' משום דאיכא למימר משקר והאי דקאמר הוא הרגו דילמא למירמא אימת' איהודים אחרים הוא דקאמר הכי כדאשכחינא בההוא דגוי דאמר לי' לישראל שקול אספת' ושדי לחיותא בשבת' או קטילנ' לך כפלוני ישראל דאמרי לי' בשיל קדירא בשבת' ולא בשיל וקטלתי' ומסיק דלא מהימן משום דלמירמא אימתא אהאי ישראל הוא דקאמר לא דמי דשאני התם דמוכחא מילתא מתוך דבריו דלמירמא וכו' דאמר להאי ישראל שקול אספת' בשבת' ולשדי' לחיותא אבל הכא דלא מוכחא מילתא מתוך דבריו לא מקמי הכי ולא לבתר הכי דלמירמא אימתי' קא מכווין לא תלינין להחמיר ומהימן שאם באנו כך להחמיר היכא סמכינין על שום עדות גוי מל"ת נדמה דלמא לא מת ולקלקל האשה הוא חפץ או מתכווין למצוא חן כדי שיטיבו לו האשה וקרובים לאחר זמן אלא וודאי לא חיישינין למידי בכל מסל"ת דלא מוכחא מתוך דבריו דמשקר ועוד הא אמרינין בפ' כל הגט מקומנטריסין איש פלוני נהרג אל ישיאו את אשתו וכו' עד דעבידי לאחזוקי שקרייהו משמע דרגילי בהכי הגוים לשקר ועבידי לאחזוקי שיקרייהו אבל אי לא רגילי שאר גוים בכך לאחזוקי שיקרייהו לא הוי תלינין לומר דלמא האי גוי דקא מסהיד עביד לאחזוקי שיקרי' אלמא דלא תלינין להחמיר אלא במל"ת דמוכחא מלתא טובא ועוד מסתמ' בחנם לא נקט בגמר' האי גוי דאמר שקול אספת' כו' ואי לא קטילנא לך דלא הו"ל למינקט אלא ההוא גוי ול"ל קטלתי לפלוני אלא ש"מ דדוקא בכה"ג לא מהימן דמוכחא מילתא כדפרי' ולא מסתבר כלל דליכא לפלוגי בין מוכחא ללא מוכחא ומעשה שהי' משתעי תלמודא כזו שהי' וכן משמע מתוך דברי רבינו משה בר מיימון בד"א שלא הי' שם אמתלא הגוי שמא לא נתכווין אלא לדבר אחר כגון שאומר לאחר עשה עמי כך וכך שלא אהרוג אותך כדרך שהרגתי את פלוני שאין זה מל"ת שכוונתו להטיל אימתו ע"ז עכ"ל אלמא משמע דווקא בכה"ג תלינן דלהטיל אימת' קעביד אבל אמר הרגתי פלוני סתמא לא כדפי' רש"י א"כ מלובן ומצוחצח אשר בנ"ד לא שייך לומר דקמכווין למירמא אימת' ולא מבעי' אליבא מאי דמביא ראי' המיימוני בחבורו לפסק הלכה אפילו שמע מעש"ג הורגנו לפלוני נאמנים ודקדק ריא"ז מדבריו א"כ מדבריו משמע הא אם אמרו נהרג בדין ושלא על ידם נאמנים וא"כ ק"ו בן בנו של ק"ו בנ"ד דליכא שום התפארות ולא אימות הנמלטים במה שהמושל המיתו אבל אם אמרו שהכוהו למיתה שלא על ידם איכא צד התפארת ר"ל שיש כח ביד ע"ש ג' לדון יהודי ע"כ, כוונתי' ג"כ שאימתי' יהא מוטלת שאין כן בנ"ד כדפירשתי אלא לפי מה שכתב ריא"ז וז"ל ומדברי הרא"ש נראה שאפילו אמרו נהרג שלא על ידם אינם נאמנים בוודאי בנ"ד מודה מטעם שכתבתי. ע"כ נ"ל שיש לסמוך על ג' מוסקוויטירס הנמלטים שהעידו שקידש השם. וכן עשו אחריו כל חביריו החזיקו בתורה מנורה זה בכולה טהורה ומתוך עדות ג' הנ"ל תבין ותשכיל שאין שום הכחשה בשום עדות שזה העיד טרענקין וזה העיד הריגה כולם ודאי אמת שכוונו לעולם להחניף להצורר והא ראי' בהתראה ג' גוים הנ"ל לא הזכירו שמואל הנ"ל רק טרענקין ולבסוף העידו שג"כ טרפו אותו ומאחר שהואלתי לדבר לפני מלכים אמונ' לפענ"ד שכל אותן שהעידו על הטביעה לחודא אפי' במים שאין להם סוף שיש לסמוך עליהם ולהתיר האלמנה הנ"ל אפי' לכתחיל' ואקצר בראיות רק אחת אעלה על הספר מהא דאיתא בתוספ' דיבמות מחלוקת ר' מאיר מתיר אפי' במים שאין להם סוף וחכמים אוסרים ופ' הטעם לשם שמא גל טורד אותו ומעלה אותו ליבשה אמר רבי עקיבא כשהייתי בא בים ראיתי ספינה שטבע' בים והייתי מצטער על ת"ח שבתוכו וכשבאתי למדינת קפוטקיא ראיתיו יושב ושואל בהלכה נמתי לו בני האיך עלית מן הים נם לי טרדני גל לחבירו וחבירו לחבירו עד שהגעתי ליבשה אמרתי כמה גדולים דברי חכמים כו' אח"כ עובדא מב' שהיו מכמרי' כו' עד א"ר מאיר מעשה באחד שנפל לבור הגדול ועלה לאחר ג' ימים פ' א"כ ש"מ אפי' במים שיש להם סוף וממתין עד שתצא נפשו אפי' הכי מצינו שיעלה אח"כ והיה לכם לאסור אפי' יש להם סוף אלא וודאי לא חיישינין להחמיר עבור זה שפעמים א' ניצל אמרו לו אין מזכירין מעשה ניסים. ר"ל אין לך ראי' מהא להתיר מים של"ס הרי מחוור ומלובן לפנינו דטעמא דחכמי' דאוסרי' במקום שיש לגלים ולפיכך סמך התוס' עובדא דר"ע לדברי חכמים האוסרים ואמרו חכמים לר' מאיר מה שיעלה מן הבור הזה מעשה ניסים אבל דווקא היכא דשכיחי גלים אסורים דאפשר לצאת על ידיהם ליבשה אבל בלאו הכי לא דאל"כ היה להשמיענו כח חכמים אפי' היכא דלא שכיחי גלים אסורים דדמי קצת יותר למעשה ניסים וא"כ בנ"ד שהי' קרח וגלד עזה מכוסה על פני המים האיך אפשר שיהיו שם גלים ובוודאי אפי' חכמים מתירים בנ"ד דאל"כ היה לנו להשמיעינו רבותא אלא אדרבא השיבו מי שיעלה מן הבור שלא כדרך טבע כלל דמעשה ניסים הוא ומתירים את אשתו אם לא ראוהו עולה. וק"ו בנ"ד דהפוחז הזהיר להמיתם כמו שהעיד ג"כ אותו זכרי' הערל דאפי' לשהות לטובת הפוחז לא היה בידו אשר וודאי הטביעוהו ובמקום מצולה שאי אפשר לעלות אלא ע"י חבלים הגם לא הזכירו בעדותם וקברתיו הלא הגאונים דהיינו הרא"ש והריטב"א והרשב"א הסכימו דאין צ"ל וקברתיו ואף לפי' הרמב"ם שמצריך לומר וקברתיו הלא במ"מ הסיר המסוה מעל פנינו דזהו דוקא בשלא הזכיר שמו משא"כ עדות דידן דכל העדים הזכירו שמואל הנ"ל בשמו. וישוב של הריטב"א על הרמב"ם ללא צורך וגם לא מסתבר דאל"כ איך נפשוט מהא בגמרא אם נשאת לא תצא בכל מל"ת דלמא דוקא בהאי עובדא דהאשה סמכה ג"כ על מה דמעייל נפשי' לאכרוזי ודו"ק ע"כ מכל אלו עולה בידינו לשריותא והאלופי' הנ"ל לא רצו לפרש רק הניחו לחדודי מאחר שבלאו הכי היה להם עדות ברורה ומספקא לשריותא האלמנה מרת שרה הנ"ל וקצרתי מחמת שהעדי' והפסקי' הנ"ל באו לידי שלא במקום יישובי רק נתארחתי כאן ק"ק בריסטין ואין ספרים שלי אצלי ואין אומן בלא כלים ק"ו אני הקטן שאינני לא אומן ולא נגר בן נגר ואפי' כל ראיות האלופי' הנ"ל לא הי' לי פנאי לעיין ולדקדק בהם רק שורש שריותא מאיזה מקום תחנותם הוציאו ההיתר לאורה ע"כ ג"כ אני הקטן מסכים בשריותא האלמנה מרת שרה הנ"ל מטעמם ומטעמי שהוספתי וגם אני מסכים לכל גזירות לסתום פי דוברי שקר וגם יעלה בידי מאחר שהלכות רווחות אשר בפסולי עדות הולכים אחר הרוב דעות ג"כ כל אות' שהעידו על הטביעת מים אפי' לחודא וכן אותן שלשה מאסקאוויטיר עדותם עדות ואם יבואו ויוציאו קול ע"י איזה מסוח עשה עולה שג"כ צריכין רוב כנגדם והמרנן אחר שריותן הנ"ל הנה כבר מפורש ומצוחצח שהוא נלכד בחרם ר"ת וחביריו וכל המסכימי' עמו גם אני מחרים ככל הנ"ל כדי שלא להטיל מום בקדשים אפילו בדיבור והשומע יבורך: נאום צבי המכונה הירש בהק"ד אהרן זצ"ל הי"ד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |