שו"ת הב"ח החדשות/סב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
זקן חכמה קנה. אבן פינה. גזרת הגונה האלוף המרומם הגאון נ"י פ"ה ע"ה ר"מ בר אורין ואבהן הישיש כמוה' מאניש יצ"ו ולכל המסתופפים בצלו ש"ר אגרת מכ"ת הגיעני ובתוכו רצוף דברי אלקים חיים בענין חדא אתתא יושבת עגומה ועגונה זה שנים רבות ועתה הקרה ה' לפניו מקצת עדות כאשר הגיעני רשום בכתב אמת החתום והגלוי ואף גם זאת שבידי אין לחם ושמלה עם זה לא אאגיר דברי מפני איש ואת הנלע"ד אחוה אף אני בקצרה. והנה מ"ש מכ"ת ליישב דברי העד הראשון שאמר שנהרג במלחמה שלא ניחוש שאמר בדדמי זה מדלא אמר וקברתיו זה אין צריך לפנים מאחר שהעד השני מעיד וקברתיו ודי בעד א' ומה שמכחישים העדים זה את זה בקצת ענינים ליכא חששא שהרי בהדיא כתב הרא"ש בתשובה כלל נ"א סי' ד' בהכחשת עדים בנהרג ומת דאין בזה כלום מההיא דאחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג וכן הביא הטור בשמו סעיף קס"ח ונראה שם בתשובה להדיא מאחר שאפילו הכחשה במיתתו לא מזיק דהלכתא כר"י ור"ש מכ"ש הכחשה בדברים אחרים כההיא שאמר שנהרג במורקא והשני אמר במרקוש ובהכי מיושב אצלי תמיהת הב"י על הטור ז"ל לא ידעתי למה תלה דין זה בתשובת הרא"ש שהרי משנה שלימה הוא כו' ולפי"ז אין שום תמי' דבמשנה לא הוזכר רק הכחשת שתי שנים ובהכחשת מיתה והרא"ש חידש ללמוד מזה לעדים וגם בהכחשות אחרות במכ"ש והוא שכתב הטור סתם אפילו יש הכחשה בדבריהם דמשמע תהי' הכחשה במה שהיא אם אינו בעיקר העדות מאחר שהשוו במיתתו משיאין את אשתו וא"כ בנידן דידן נמי אין להשגיח אם מכחישים העדים זה את זה מאחר שהשוו במיתתו ובר מן דין לפע"ד אין כאן הכחשה במנין השנים שהרי העד הראשון לא העיד ששמע מפי הבעל כמה שנים שהרחיק נדוד מאשתו רק שאינו זוכר כמה שנים שנכתב בריסטר שנפרד ממנה וז"ל בלשון אשכנזי איך קען ניט לויטר גידענקין וויא עש איז גישטנדין אין ריסטר וויא פיל יאר עש איז גיוועזין לעת הזאת דש ער איז פון זיין ווייב אוועק גיגאנגין אובר מיך דענקט עש איז גישטנדין וויא ער איז פון זיין ווייב ששה שנים או ז' שנים וא"כ כאן חילוק במה שהעיד העד השני שזה שנתיים שקברו ובאותו הפעם הגיד לו הבעל דאש ער איז פון דער היים ארבע שנים שזה העד זוכר מה שאמר לו הבעל והראשון אומר ששכח מה שהי' כתוב ברייסטור וכמדומה שהי' כתוב כך וכך ומאחר ששכח ליכא נפקותא בדברים ואין לאמוד באומדנות עד כמה שוכח אדם כמו שאמדינן בטעות בהאי דטעו בעיבור' דירחא דבשכחה יכול להיות ששכח הכל וכל זה יתור פטפוטי דברים לפי סברת מעכ"ת שנדחק ליישב דברי עדים שלא יהי' כמכחישין זה את זה אבל לפי האמת אין אנו צריכים לכל זה דאף אם היו מכחישים זא"ז בכה"ג אין בכך כלום כמש"ל. ובמה שאמר הבעל שהי' לו ילד בצאתו מאתה בזה צדקו דברי מעכ"ת מאחר שהיתה אז מעוברת בלכתו מאתה שפט בדעתו והחליט שעד אותו יום נולד וחי ולמיתה לא חייש בכל הנ"ל יש לצדד ולהתיר בלי פקפוק אך במה שאמרו ב' העדים שהוא מק"ק הראדנא באמת הוא לא הי' דירתו עם אשתו מעולם רק בק"ק קאמינקא אחת מעיירות הסביבות השייכים לבית דין דק"ק הראדנא וסרים למשמעתם שכתב מעכ"ת ליישב דבריו מחמת שהם סביבות הקהלה י"ל שאומ' ק"ק הראדנא כוונתו לסביבותיה' שנקראים ע"ש הקהלה והרי הוא כאלו היו דרים שם בראש הקהלה זה לא נראה לי כלל ועיקר ויש לי ראיה מהא דאמרו בפ' האשה שלום בפלוגתא דאביי ורבא אי חיישינן לתרי יצחק אביי אמר חיישינן ורבא אמר לא חיישינן ואייתי אביי ראיה מההיא גיטא דאשתכח בנהרדעי וכתוב בי' אנדרלונאי נהרדעי פטרית ותרוכית ית פ' אנתתי שלחו אבו' דשמואל לקמי' דר' יהוד' נשיאה שלח לי' תבדוק נהרדעי כולה פי' רש"י אם יש שם אנדרלונאי אחר חוץ מבעל אשה זו רבא אמר יבדוק כל העולם מבעי' לי' פירש"י שמא אנדרלונאי אחר הי' בנהרדעי והלך לו אלא משום כבודו שלחו לי' הכי ומעתה אם הי' אפשר לפרש כשמזכיר ראש הב"ד אינו כוונה בדוקא מאותו הקהלה לחוד בדווקא אלא אכל פרווהא הסרים למשמעתם א"כ למה נדחק רבא להכריח סברתו דלא חיישינן מכח קושי' יבדוק כל העולם אולי הי' אחר בנהרדעי והלך לו למרחקים כפירש"י הנ"ל להכריח סברתו אפילו לא הי' מעולם בנהרדעי אנדרלונאי אחר דמ"מ י"ל יבדוק כל פרווהא דנהרדעי אולי יש שם באחת מן המקומות אנדרלונאי אחר ואפילו לא הי' מעולם ע"ש בנהרדעי מ"מ ע"ש נהרדעי מקרי מאחר שהוא מפרווהא וא"ל דקו' זו תבדוק כל העולם הוי קו' רוויחא לחוש לחששא גדול' מאח' שאי אפשר לבדוק ואין לו תקנה לבדוק כל העולם מ"מ קושי' זו ליכא אלא דרך הפלגה ליחוש לחששא בהאי ויש לתרץ דכולי האי אפילו לאביי לא חיישינן הו"ל לאקשויי קושי' זו מאחר דאיקרו כל הסביבות בשם נהרדעי למה לא שלח לבדוק אלא נהרדעי לבדו ולא הסביבות וזו היא קושיא דלית לי' פרוקא וזה אי אפשר לומר שבמה ששלח ר' יהודא נשיאה תבדוק נהרדעי כולה היתה כוונתו אכל פרווהא שכולם נקראים בשם נהרדעי ובהכי מדויק לשון כולה לכך הוצרך לרבא להקשות דיבדוק כל העולם דמאחר שלפי האמת מסיק רבא דמשום כבודו דאבוה דשמואל שלחו לי' תבדוק נהרדעי שלא להחשיבו כטועה שואל שאין צריך אבל לפי האמת לא צריך ולא חיישינן מאחר שלא הוחזק שם אחר כסברא דידי' הי' די אם הי' שולח לבדוק מתא נהרדעי לחוד ובזה הי' כבודו במקומו מונח בל יאמרו שואל דבר שאינו צריך וזה ג"כ אי אפשר לומר שבאמת אליבא דכ"ע ואף אליבא דר' יהודא נשיאה דנהרדעי בעצמו צריך בדיקה וזה לא הי' שואל אבוה דשמואל רק שאלתו היתה אפרווהאי דנהרדעי אי גם המה צריכים בדיקה מאחר ששם נהרדעי מיקרי עליהם ור' יהודא נשיאה משום כבודו שלא ילעיגו עליו לומר שואל דבר שאינו שנקרא שם נהרדעי אף על פרווהא שלח תבדוק נהרדעי כולה אף פרווהא בדיקדוק תיבת כולה וזה הי' משום כבודו לפי האמת א"צ בדיקה אבל נהרדעי בעצמה צריך בדיקה דא"כ הי' רבא מביא ראי' לסתור דאי ס"ל דלא חיישינן ולא מצרכינן בדיקה כלל אפי' בנהרדעי גופא רק בהוחזקו וכעין זה כתב הרא"ש בתשובה דלעיל ואף אם היינו רוצים לדחוק ולפרש כה"ג מ"מ הי' מוכח דכשמזכירין שם העיר הכוונה על העיר ולא אפרווהא שהרי אמרינן השתא אליבא דהאי סברא דנהרדעי צריכה בדיקה ולא פרווהא וע"כ אין זה אלא משום דשם נהרדעי המוזכר בגט הכוונה דוקא על העיר לבדו ולא אפרווהא וא"כ הוא היפך מדברי מכ"ת ועוד אף אם הי' אפשר לפרש הסוגיא הכי מ"מ יוקשה מאחר דס"ל לר' יהודא נשיאה השתא לפי"ז דנהרדעי בעצמה תבדוק ופרווהא א"צ בדיקה ולא שלח תבדוק אלא משום כבודו יוקשה ולמה לא הוצרך לבדוק ג"כ פרווהא דע"כ אביי ורבא לא פליגי אלא אי חיישינן לתרי אינשי דשמייהו שווין בעיר אחת דשכיחי שיירות ולא הוחזקו אבל בהוחזק כ"ע מודו וכן פירש"י והתוס' ז"ל והוחזקו שתי עיירות בשם א' אי חדא צריכה בדיקה מחששא דילמא איתחזק שם גברא כשם זה כמו שאמרינן עכשיו אליבא דהאי סברא דאליב' ר' יהודא נשיאה נהרדעי צריכה בדיקה ע"כ גם השניה צריכין בדיקה ולמה לא פסק באמת דפרווהא צריכה בדיקה מאחר ששם נהרדעי נקרא עליהם אלא ע"כ אפילו לפי האי סברא דחוקה מוכרחים אנו לומר דהאי סברא שיקרא שם ראש הב"ד אכל פרווהא ליתא ולא חיישינן רק בהוחזקו בתרי גברא וגם עוד יש להוכיח דהאי סברא ליתא דאל"כ לא מצאנו ידיני ורגלינו בכל הגיטין שמסדרין בקהלות ראשי ב"ד כותב בגט שם העיר שעומדין שם לברר על המגרש והמתגרשת באיזה מקום הם לפי סברא זו ליכא ברירה מאחר שהעיר כולל כל ערי הסביבות. ואין לדחוק דלהכי מזכירין שם הנהר שגם בזה אין תועלת שגם ערי הסביבות יש מהן עומדת על שפת הנהר ההוא ובפרט מאחר שמנהגינו לכתוב שם מתא בגט בכל מקום והטעם דמפקי מכפר ומכרך וכולל שניהם ובזה נפל פותיא בבורא אם גם עיקר השם לא יהי' סי' מובהק איברא שיש מקום לחלק דכשכותב בגט מתא שהוא לשון יחיד שם העיר מזכיר בפרט אפשר לומר שהכוונה על העיר לבדו אבל שם קהלה הוא כלל לכל הקהל הנקהלים לאותו העיר תמיד ומתאספים שם לדינם ולהתראותיהם והיינו הסביבות השייכים אליה ויש לומר אע"פ שמזכיר אח"כ שם העיר בפרטות יש לומר שגם הוא כללא לכלול כל הסביבות. כעין שכתב ריב"ש סי' תק"ח באברהם פערח ממלכות קשטלי' שאסר אשתו משום שלא הזכיר העד רק שם המלכות ולא הזכיר שם העיר בפרטיות ואיהו ס"ל דצריך להזכיר שם עירו דווקא ואסרה והרבה מן האחרונים פליגי עליה וס"ל דכשיש הוכחות רבות אומדנות מוכיחות ואע"פ שלא הוזכר שם העיר מתירין אותה. וי"ל ג"כ בנ"ד דה"ל כאלו לא הוזכר כלל שם העיר עם האחר שיש אומדניות רבות שזו בעלה כמ"ש מכ"ת יש להתירה אבל קשה לחלק מסברות הכרס חמורים כאלו ועוד דקולא כי האי אתיא לידי חומרא אם אחד מראש הב"ד הולך למדינת הים גם א' מערי הסביבות ושמותיהם ושמות נשותיהם שוים ואתי עדים שמעידים שאותו שמראש הב"ד שמת ומזכירים שם העיר לפ"ז תהי' אסורה להנשא אם היו מקום לספקו באחר בערי הסביבות שנכללות באותו השם סוף דבר בהכי נחתינין ובהא סליקנא דהסברא לומר דשם הקהלה ראש הב"ד כוללת ג"כ ערי הסביבות לא נראה לי כלל וכלל וא"כ אי אפשר לומר שזו היא האשה הנזכרת בעדות ובעלה מת ואע"פ שיש אומדנות דה"ל כשטר ושובר עמו ובצדו וגרוע הוא מאלו לא נזכר שם עיר כלל. אברהם הלוי עפשטיין:
תשובה ע"ז עיין בב"ח סי' ע"ה
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |