שדי חמד - פאת השדה/כללים/ב/מה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים ב מה

סימן מה

בין... בין... כי תני בלשון בין בין אין לומר זו ואין צריך לומר זו כן כתבו רבני האחרונים בשם הגהות דרישה ביו"ד סי' כ"ד בדיני הגרמה ואני הדל כתבתי בנדפס בריש מערכה זו דנמצא בכמה מקומות לשון זה והוא בדרך זו ואין צריך לומר זו שמלבד הארבע מקומות שהביאו רבני האחרונים והם במסכת ראש השנה דף ל"ג ובכתובות דף פ"ב ע"א ובביצה דף י"ד ובריש מסכת הוריות שהזכירם הרב משק ביתי במערכה זו אות צ"א עי"ש שמבואר שיתכן למיתני בין בין בדרך זו ואין צריך לומר זו הנה הבאתי א) מתניתין דמעשרות פרק ד' משנה ד' בין על החמין בין על הצונן ב) ברכות ד' נ' ע"א בין שאמר ברכו וכו' ג) פיאה פרק ח' משנה ב' בין חי בין מבושל ד) תרומות פרק ז' משנה ג' בין גדולים בין קטנים ה) שבת ד' מ"ה ע"ב בין ניטלת ביד אחת וכו' ו) שם ד' פ"ד ע"א בין מדרסו וכו' ז) שם ד' צ"א ע"ב בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור ופשטה משמע דהוא בדרך זו ואין צריך לומר זו אלא שהרב הון עשיר שם נדחק ליישב ולפרשה בדרך לא זו אף זו משום דקשיתיה היכי תני תנא בדרך זו ואין צריך לומר זו ח) שם ד' צ"ד ע"א בין חיין בין שחוטין ט) שם ד' קנ"ה ע"א בין דקה בין גסה י) מגילה ד' ה' ע"א בין בזמנו בין שלא בזמנו יא) יבמות ריש פרק ז' ד' ס"ו ע"א בין נכסי מלוג בין נכסי צאן ברזל יב) קידושין ד' מ"ד ע"א בין מדעת עצמה וכו' יג) כריתות ד' ח' סוף ע"א ר' אליעזר אומר בין על הודאי וכו' יד) פרה פרק י"ב משנה ד' בין מחלון של יחיד בין מחלון של רבים:

ועתה ראיתי לידידי הרה"ג אבד"ק טראבלוס יצ"ו בספרו היקר לב שומע במערכה זו אות ב' אף הוא היה מתכוין להביא כמה מקומות בש"ס שנמצא לשון זה והוא בדרך זו ואין צריך לומר זו ואלו הן א) ברכות ד' נ' בין שאמר ברכו בין שאמר נברך ומסיק דנברך עדיף ואם כן זו ואין צריך לומר זו קתני ואף שהתוספות כתבו דלאו דוקא עדיף אלא כי הדדי נינהו מכל מקום הא אמרינן שטוב לומר נברך שלא יוציא עצמו מן הכלל ואולם הגירסא בהרי"ף והרא"ש בהיפך ב) בפרק הרואה ד' ס' ע"א דקאמר בין כך ובין כך צריך לברך וכפי פירוש רש"י ורבינו עובדיה זו ואין צריך לומר זו קתני ג) בפרק כל כתבי ד' ק"כ ע"א קתני עושין מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים ד) בפרק ר' אליעזר דמילה ד' קל"ד ע"ב מרחיצין את הקטן בין לפני המילה בין לאחר המילה ה) שם בין בחמין שהוחמו בשבת בין שהוחמו בע"ש בין הרחצת גופו בין הרחצת מילה שכל אלו צריך לפרש דזו ואין צריך לומר זו קתני ואי הכי ליכא למימר דבבין בין לא אמרינן זו ואין צריך לומר זו כיון דמוכח בש"ס בדוכתי טובא בהיפך ואדרבא ראיתי עתה בחידושי הגאון הרש"ש לברכות דף נו"ן ע"א בין שאמר ברכו וכו' (זו אחת מן ההלכות שהבאתי אני הדל בנדפס וגם הרב לב שומע הביאה) שכתב בשם הסמ"ע בסי' ע"ב סק"ז דכי קתני בלשון בין בין הדרך הוא למיתני הפשוט באחרונה עי"ש והיינו זו ואין צריך לומר זו אלא דלדעתי העניה לא אמר הרב הסמ"ע כלל זה אלא על לשון מרן בש"ע וכתבתי כן בשמו בקונטרס כללי הפוסקים בכללי מרן הש"ע בסי' י"ג אות ז' עי"ש מה שכתבתי בס"ד ולא אמר הרב הסמ"ע על בין בין שבש"ס והרי במסכת נדה פרק קמא ד' י"ב ע"א אמרינן בין ערה בין ישנה בעיא בדיקה ועוד שם תנו רבנן חמרין ופועלין וכו' בין ישנות בין ערות והיינו לא זו אף זו ועיין בחידושי הרש"ש למסכת פסחים ד' ח"ן ע"ב. בין בחול בין בשבת דאזיל לשיטתיה דכלליה דרב הסמ"ע הוא על בין בין האמור בש"ס והקשה משם על דברי הסמ"ע ולי הדל נראה כמו שכתבתי שדברי הרב הסמ"ע הם על לשון מרן בש"ע וראיתי לידידי הגאון מליאדי יצ"ו בספרו הבהיר כרם חמד ח"א דף ח' ע"ד בחידושיו לפסחים דף ח"ן דנראה דסבר וקביל מה שכתב הרש"ש דכלליה דרב הסמ"ע הוא על לשון הש"ס גם כן מדלא ערער עליו בזה עי"ש וכתב שם שלא ראה הרש"ש מה שכתב באור חדש שם ואינו מצוי אצלי להבין מה שרומז הרב יצ"ו וכתבתי אני ההדיוט בנדפס שם דנראה לי בכונת כלל זה דבלשון בין בין דהוא הכל כדבור אחד לא קפדינן אם הוא בלשון זו ואין צריך לומר זו אף דבעלמא דחיקא לן למימר זו ואין צריך לומר זו כי הדרך הנכון הוא למיתני בדרך לא זו אף זו אבל בלישנא דבין בין ליכא קפידא ועתה ראיתי להגאון הרש"ש בחידושיו לשבת בפרק מי שהחשיך דף קנ"ה אמתניתין מתירין פקיעי עמיר וכו' בין דקה בין גסה שכתב דמוכח משם דבלשון בין בין אין להקפיד בסדר הדברים בדרך לא זו אף זו או בדרך זו ואין צריך לומר זו עיין שם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף