שדי חמד/כללים/ו/לא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים לא

כלל לא ואני אומר כתב הרדב"ז בתשובות החדשות סי' תצ"ה דאסור לתלמיד לומר ר' אומר כך וכך ואני אומר כך וכך דהוי כחולק ומבזה רבו ומרן חיד"א בברכי יוסף יו"ד סי' רמ"ב אות ג' הקשה עליו ממה שאמר ר' שמעון בן יוחאי במסכת ראש השנה ד' י"ח ארבעה דברים היה דורש ר' עקיבא ואין אני דורש כמותו ונראין דברי מדבריו וניחא ליה דאגדה שאני ודברי הרדב"ז בהלכה למעשה עיי"ש ותמיה לי איך תנוח דעת עליון בזה שהרי מצינו בכמה מקומות בש"ס שאומר כן תלמיד על דברי רבו אף בגופי הלכות. א) במס' שבת ד' כ"ה ע"ב אמר רב נחמן אמר רב הדלקת נר בשבת וכו' ואני אומר מצוה. ב) במס' יומא ד' מ"ג ע"ב דאמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק שחיטת פרה בזר פסולה ואני אומר כשרה ואמרינן שם דרבי יוחנן אפילו לרביה לא ציית והיינו רבו שאינו מובהק כמו שכתב רשב"ם בבבא בתרא ד' קי"ד סוף ע"ב דלשון זה (אמר פ' משים פ) מורה שאינו רבו מובהק ופשוט דאף דלרביה לא ציית מיהו זלזולי ודאי לא מזלזל ביקריה. ג) בכתובות ד' ק"ו ע"א אמר רב נחמן אמר רב נשים האורגות בפרכת נוטלות שכרן מתרומת הלשכה ואני אומר מבדק הבית. ד) בפרק המפקיד ד' מ"א סוף ע"א אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן נהוראי משונה שליחות יד וכו' ואני אומר אינה משונה וכו'. ה) בפרק קמא דמסכת ע"א דף ט"ז סוף ע"א אמר רב חנן וכו' אמר רב חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס אבל לא למכירה ואני אומר אף למכירה. וי"ו) שם בפרק כל הצלמים ד' מ"ד ע"ב א"ר חמא בר"י אמר ר' הושעיא תשובה גנובה השיבו רבן גמליאל לאותו הגמון ואני אומר אינה גנובה (פירש"י ר' חמא קאמר ואני אומר ופליגא אדר' הושעיא רביה) הנך רואה דחכמי הש"ס משתמשים בלשון זה על דברי רבם ועוד מצאתי במדרש בראשית רבה פרשה ג"ן סי' י"א אמר ר' שמעון בן יוחאי ר' עקיבא היה אומר בו דבר לגנאי ואני אומר דבר לשבח וכו' עי"ש וגם בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים ראינו שכותבים כן על דברי הגדולים מהם ולא חשו משום שמץ בזיון ח"ו עיין בדברי רש"י במס' שבת ד' מ"א סוף ע"א ד"ה שנחשתה ודף קט"ו ע"א בד"ה טעונים ובמס' ביצה ד' כ"ד ע"ב בד"ה ולערב ובמס' בבא בתרא ד' כ"ה ע"א ד"ה מעורפו אני שמעתי וכו' ואני אומר וכו' ומסתמא שמע כן מגדולים ממנו או מרבותיו ועיין בדברי הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ראשון דין ה' ובדברי הר"ן בנדרים ד' פ"ג ע"ב והרא"ש בפרק במה אשה סי' יו"ד כתב כן על דברי הרמב"ן ובריש פרק מפנין כתב כן על דברי הרז"ה ועיין עוד לו בפרק חמישי דמס' ברכות סי' יו"ד ועיין בדברי התוס' במס' חולין ד' ל"ד ד"ה מאן חבריא שנראה קצת שכונתם להקשות שהיה לו לומר רבותי אומרים וכו' ואנא אמינא וכו' אלמא לאו לשון זילזול הוא והרב מגדל עז מרגלא בפומיה לכתוב כן ע"ד הראב"ד כידוע וגם הרב המגיד בריש פרק יו"ד מהלכות גרושין כתב כן על דברי הראב"ד ומרן כסף משנה בפרק חמישי מהלכות ברכות הלכה ד' כתב כן על דברי הרא"ש (ובאותו ענין עצמו כתב כן הרב יד מלאכי על דברי הרב פרי חדש עי"ש באות ש"א ד"ה ואחרי) ועיין עוד בפרק ראשון מהלכות מילה דין ז' (בד"ה וכתב) ובהלכות סוכה פרק חמישי דין י"ו כתב כן על דברי הרב המגיד ובסוף פרק רביעי מהלכות מקואות כתב כן על דברי הרמב"ם עי"ש (בד"ה וטעם) ולהרב המגיד בפרק שלישי מהלכות יום טוב דין ט"ז (ד"ה וכן) ובב"י א"ח סי' קכ"ז (ד"ה כתב הרמב"ם) גם בב"י יו"ד סי' קי"ז (ד"ה כתב) כתב כן על דברי האגור בשם הרי"ץ צרפתי ובב"י יו"ד סי' רפ"ו (ד"ה וכתב המרדכי) כתב כן על דברי מוהר"ם שהביא הכל בו ובאור זרוע ססי' ז' כתב כן על דברי רבו רבינו שמחה והרשב"ש בתשו' סי' תנ"ד כתב כן על דברי הרב מר אביו הובאו דבריו בס' דברי מנחם ח"ב ד' ו' ע"ב ורש"ל בחכמת שלמה על דברי רשב"ם פסחים ק"ב ע"א ד"ה להודיעך ובים של שלמה חולין פרק כל הבשר סוף סי' כ"א על דברי הרשב"א והרב מוהר"ם די לונזאנו בס' שתי ידות ד' כ"ה ע"ב (ד"ה עוד) על דברי הר"ן ועיי"ש ד' קי"ב ע"א וקי"ג סוף ע"א והרב כלי יקר בפרשת כי תצא על פסוק כי יהי' לאיש בן סורר ומורה כתב כן על דברי הזהר הק' ועיין להרב פרי חדש סי' תנ"א סעיף ה' (ד"ה יש מן החכמים) ובסי' תס"ח ס"א ובמנהגי איסור והיתר אות י"א דברי אמת בקונט' יו"ד סי' א' (ד"ה עוד ה"ק הר"י קורקוס) חתם סופר יו"ד סי' גר"ס וריש סי' רצ"ד מים רבים בשו"ת ח"מ סי' ג' זרע אמת יו"ד ד' ל"ה ריש ע"ד שו"ת פני יהושע ח"ב סי' פ"ח קרבן נתנאל בפרק מי שאחזו אות ט"ו צרור החיים ד' ז' ע"ב ס' החרדים ד' כ"ב ע"א (מדפוס קושטא) אות ד' יד שלמה ד' ס"א ע"ד מנחה טהורה ד' פ' ע"ב (ד"ה אתמר) מזל שעה ד' ז"ך ע"א מטה אהרן ד' י"ז ע"ד אמרות טהורות ד' רצ"ג ע"ג שלחן גבוה סי' תמ"ז ס"ק ל"ד ומדנשתמשו גדולי ישראל עליונים למעלה הנז"ל בלשון זה הן הן עדות נאמנה דסברי מרנן דאין בלשון זה שום חשש זילזול ח"ו ואין צורך להאריך עוד מאחר כי עינינו הרואות אשר שר המסכים לחלק בין מילי דאגדה וכו' מר ניהו מרן חיד"א איהו גופיה בכמה דוכתי נשתמש בלשון זה עיין בברכי יוסף סימן תקפ"ח אות יו"ד (ד"ה והרב) ובמחזיק ברכה סי' רמ"ו אות א' ובשיורי ברכה שבברכי יוסף א"ח סי' ש"א וסי' ער"ה וכבר ידוע קדושתו וענותנותיה דמר יוסף צדיקא לא גבה לבו ולא הלך בגדולות ונפלאות לדבר קשות על בני גילו וקל וחומר על הרבנים שקדמוהו:

וכבר מצאתי וראיתי להרב ירך אברהם ביו"ד סי' טו"ב שעמד מתמיה על הרבנים הרדב"ז וברכ"י הנז"ל והעלה דאם אומר טעם רבו וטעם שלו אומר בלשון ואני אומר שפיר דמי עי"ש. ומכלל הדברים עיניך תחזנה כי סרה מהר תלונת חד מחבריה עצו"ר ד"ח יצ"ו על אשר כתבתי לו בתשובה בלשון זה וחשב שנעלם ממני תשובת הרדב"ז וברכ"י הנז"ל שאם לא כן לא היה לי לכתוב בלשון בזיון וכו' ואפריון נמטייה שדן לכף זכות כי חלילה לי לכתוב בלשון זילזול ומכיר אני מיעוט ערכי אך לא משום שנעלם ממני שו"ת הרדב"ז כי באמת ובתמים עמי היתה רק את זה מזקנים אתבונן כי לא חשו לזה כלל אלמא אין קפידא האל ברחמיו יזכנו לעסוק בתורתו הק' לשמה אמן. ועיין עוד להרב יד מלאכי בסי' רצ"ז שלולא דברי הרשב"א ליבמות והרב יבין שמועה שהזכיר שם הוה ניחא ליה לפרש ההיא דמנחות ד' פ"ב סוף ע"ב ר' אתה אומר כך ואני אומר וכו' דתלמיד לרבו הוא דאמר הכי עיי"ש וק"ל ועיין להרמב"ם בפירוש המשנה בפרק רביעי דסוכה גבי אני והוא הושיעה נא ובשלטי גבורים פרק תפלת השחר (גבי הא דאמרינן בדף כ"ט ע"א טעה בברכת המינים מעלים אותו) הבי דמה שכתב הטור בסי' קצ"ו (אחר שהביא דברי הירושלמי) ואני אומר אפיקורוס הוא שהם דברי הטור כמשיג על הירושלמי ולפי דעתו והבנתו נמצא דאמר הטור בלשון זה על דברי הירושלמי ואם יש איזה חשש זילזול חלילה לרבינו הטור לומר כן על דברי רבותינו בעלי הש"ס אלא דדברי השה"ג אינם מובנים שבאמת הם דברי הירושלמי עצמו וכבר עמדו בס' בזה אכ"מ. שוב נדפס סי' יפה ללב ח"ג ובד' ט"ל ע"ב אות ד' ראיתי להרב יצ"ו שדקדק מדברי הרב שיירי כנסת הגדולה סי' רמ"ב בשם הרדב"ז דדוקא בחייו הוא דאיכא קפידא ויישב בזה קושיית הבן יוחאי על הרדב"ז מההיא דרשב"י (היא קושית הברכ"י הנ"ל) ויתיישב בזה כמה מקומות מהנ"ל אך לא כולם ולפי זה ודאי יש ליזהר שלא לכתוב לחברו וכל שכן למי שגדול ממנו הן בעודנו חי בלשון זה דלהרדב"ז הוי ח"ו כמזלזל ובמכתב רב אחד מראדיזלאווע מוהר"ר עקיבא זיסקינד יצ"ו כתב לי בענין זה וז"ל ולחומר הקושיא נראה להמליץ על שני גבורי מלחמה ונלוה להם הגאון רע"ק איגר בגליון הש"ס שלו בסוגיא דר"ה שציין לדברי הברכ"י לזאת מצוה לתרץ כי הרדב"ז דקדק בדבריו והוסיף מלה אחת מאשר העתיק כת"ר וכך לשונו שם לא יאמר רבי היה אומר כך וכו' וכונת הרדב"ז היא שאומר שרבו היה אומר כך טרם שמע ממנו ואחר כך בטל רבו דעתו מפני דעת תלמידו ואף כי בראשית דברי הרדב"ז כתוב לא יאמר רבי מתיר ואני אוסר צריך לפרש כן שרבו היה מתיר והוא הטה דעתו כאלו לא יכול רבו לעמוד נגדו והשינוי מלשון היה אומר כבר הראה כת"ר בספרו חלק הכללים סי' ח"ק (בשדי חמד ח"א) לכן לא אכפיל הדברים ובזה תוצדק קושיית הגאון ברכי יוסף מהש"ס דר"ה די"ח ששם גם כן הלשון היה דורש כן נראה ליישב שלא לומר שנעלם מעיני הגאונים ששכחו ח"ו ש"ס ערוך בכמה מקומות עכ"ד יצ"ו אפריון נמטייה שכתב לקיים דברי חכמים הראשונים ואף שהוא דוחק לפרש כן בכונתו כאשר אבאר איה"ש כך היא חובתינו למשכוני אנפשין משום יתובי דעתא ולא תקשי לן במילתייהו דרבוואתא קמאי אשר כוליה תלמודא כמאן דמנח בכיסתייהו דמי:

וכדי לבאר את הלחץ זה הדחק בפירוש זה אעתיק דברי רבינו הרדב"ז בסי' תצ"ה במלואם ככתבו וכלשונו ועיני הרואה תחזנה כי לא חסרתי דבר מהכתוב בספר התורה (כדברי הרב הנ"ל יצ"ו) וז"ל שאלת ממני אודיעך דעתי במה שאמרו שאין תלמיד רשאי לחלוק על רבו וכי אם יש לו ראיות ברורות למה לא יחלוק הלא מצינו שהראשונים חלקו על רבם. תשובה אמת כי רבינו הקדוש חלק על אביו ועל רבו בכמה מקומות וכן נמצא באמוראים רבא היה חולק על רבה בר נחמני בכמה מקומות וכן הרשב"א הרמב"ן וכן הרא"ש על הרמ"ה וכן בכל דור ודור ויכול לחלוק עליו בחייו בראיות דרך משא ומתן אבל לא יהי' קובע עצמו לדרוש ברבים או לקבוע ישיבה וכן כתב הרמב"ם פ"ה מהלכות ת"ת וז"ל אי זהו חולק על רבו זה שקובע לו מדרש ויושב ודורש ומלמד שלא ברשות רבו ורבו קיים ע"כ ואצ"ל שאם עמדו למנין שלא ימנה כנגד רבו עם החולקים עליו ובכלל זה שלא יחלוק על רבו כדרך החולקים לנצח את רבו אלא אומר ראיותיו בפניו אם ישרו בעיניו מוטב ואם לאו ישתוק ולא יאמר לו כך נ"ל ובכלל זה לא יאמר לאחרים ר' מתיר ואני אוסר וכן להפך וכן כל כיוצא בדברים אלו אבל לכתוב לעצמו ראיותיו אפילו שהם כנגד רבו מותר אבל לכתוב פסק או הוראה לאחרים כנגד רבו בחייו אסור וכן מותר לחלוק עליו אחר מותו ולפסוק ולהורות כפי ראיותיו ולעשות עליהם מעשה אף על פי שהם כנגד רבו ולקבוע מדרש ולדרוש ברבים סברתו סתם אבל לא יאמר רבי היה אומר כך ואני אומר כך שזה מלבד שהוא חולק על רבו מבזה את רבו ברבים אבל לכתוב בספר דברי רבו וראיותיו ודברי עצמו וראיותיו אפילו שהם סותרים דברי רבו דבר זה מותר וכן עשו כל הראשונים ואין בזה בזיון כלל כי הבא אחריהם יבחר לו הדרך הישר והטוב ועל הכל יהיו דבריו לשם שמים הנלע"ד כתבתי עכ"ל. מדבריו אלו נראה בעליל דכל הקפידא היא לומר רבי אומר כך ואני אומר כך אף שאינו אומר רבי היה אומר וכו' אלא רבי אומר וכו' שהרי בתחילה לא אמר אלא ובכלל זה לא יאמר לאחרים רבי מתיר ואני אוסר ומה שאמר אחר כך אבל לא יאמר רבי היה אומר כך ואני אומר וכו' היינו משום דאיירי באחר שמת רבו ובזה שייך לומר היה אומר שהכונה שבחייו היה אומר כך ולא שעכשיו אומר כך אחרי שכבר מת ואף שגם לאחר מיתה שייך לומר אומר כך כדאיתא בכולי ש"ס במשנה ובריתא וגמרא לאין מספר מכל מקום ניחא ליה לרבנו הרדב"ז לתפוס לשון מבורר השייך אלאחר מיתה ולא כיונה דעתו לדקדק ולומר שדוקא באומר רבי היה אומר וכו' הוא דאיכא קפידא שאם כן היה לו לכתוב כן בתחלה גם כן כן הוא המובן לדעתי הקצרה מדברי הרדב"ז אלא דכי היכי דלא תיקשי לן מכולהו הני דוכתי דאייתינן מדברי הש"ם והראשונים שמשתמשים בלשון זה ניחא לן למשכוני אנפשין ולומר דלשון רבנו נעוץ תחלתו בסופו ואסיפיה דמילתיה סמיך דנקיט לשון היה אומר דדוקא בכי האי גוונא הוא דאיכא קפידא אף שהוא דוחק גדול לפרש כן בדב"ק:

והנה כשראיתי דברי הרב יפה ללב יצ"ו בשם הרב שיירי כנסת הגדולה הנ"ל וכבר היה זמן רב אחר שכתבתי בענין זה לא חזרתי לעיין בגוף דברי הרדב"ז וסמכתי על מה שכתב בשמו שדקדק מדברי הרדב"ז דדוקא בחייו הוא דאיכא קפידא לומר רבי אומר כך וכו' ואני אומר וכו' וגם הרב יפה ללב שתק לו בזה סבור הייתי שעיין בדברי הרדב"ז אף הוא ראה שיתכן לפרש כן בדב"ק וכתב ליישב על פי זה קושית הרב בן יוחאי ומרן הברכי יוסף כנז"ל אמנם עתה שעיינתי שנית בדברי הרדב"ז אנכי הרואה שגם אלאחר מותו כתב הרדב"ז שלא יאמר בלשון הזה (כמו שכתב אלי רב גדול בדורנו יצ"ו המובא להלן בס"ד) וצריך לומר דלפני מרן השיירי כנסת הגדולה היו דברי הרדב"ז בסיגנון אחר ממה שהם לפנינו ולפיהן דקדק לחלק כן ואין ספר שיירי כנה"ג מצוי אצלי לראות דב"ק ולפי מה שדקדק הרב הנ"ל יצ"ו בין רבי אומר לרבי היה אומר אולי יתכן שדעת הרב שיירי כנה"ג לומר דבחיי רבו אסור אף לומר רבי אוסר ואני מתיר אבל לאחר מותו מותר לומר רבי אוסר ואני מתיר ואינו אסור אלא אם אומר בלשון היה רבי היה אומר היה אוסר ואני אומר ואני מתיר דלשון זה הוא כמזלזל ברבו שלא היה לו דרך לנטות מדברי התלמיד כדברי הרב הנ"ל יצ"ו כן אני אומר דרך השערה ואם כנים דברינו נמצא שדעת הרב שיירי כנה"ג לא כדברי זה (הרב יפה ללב יצ"ו) ולא כדברי זה הרב הכותב הנ"ל יצ"ו כמובן ואין לנו להאריך:

והרה"ג מוהר"ר יוסף הלוי קארקאווסקע אבד"ק פערעיאסלאוו יצ"ו כתב לי בענין זה וז"ל הנה בסי' א' כתב כת"ר בשם הרדב"ז סי' תצ"ה דאסור לתלמוד לומר ר' אומר כך וכך ואני אומר כך וכך דהוי כחולק ומבזה רבו ומרן ברכ"י יו"ד סי' רמ"ב הקשה ממ"ש רשב"י מס' ר"ה ד' י"ח ע"ב וניחא לו לחלק דהגדה שאני וכת"ר הקשה עליו מכמה מקומות בש"ס שאמר כן תלמיד לרבו אף בגופי הלכות וכת"ר האריך בו בבקיאות נפלא מכמה פוסקים ראשונים ואחרונים שכתבו כן על רבם אמנם לא ידענא כל החרדה הזאת למה הא בשו"ת הרדב"ז מבואר וז"ל שם אבל לכתוב בספר דברי רבו וראיותיו ודברי עצמו וראיותיו אפי' שהם סותרים דברי רבו דבר זה מותר וכן עשו כל הראשונים ואין בזה בזיון כלל כי הבא אחריהם יבחר לו הדרך הישר והטוב עכ"ל ולפי"ז ל"ק כלל לא מבעיא מכל הפוסקים ראשונים שהביא כת"ר לא קשיא דהא לכתוב בספר כתב הרדב"ז בעצמו דמותר אפי' לכתוב בלשון ואני אומר דהא עלה קאי דמקודם כתב הרדב"ז דלא יאמר ר' אומר כך ואני אומר כך אבל לכתוב בספר כו' דבר זה מותר משמע להדיא דמותר לכתוב בלשון ואני אומר ועוד דהא כיון דכותב דברי רבו וראיותיו ואחר כך כותב דברי עצמו וראיותיו שהם כנגד רבו כדכתב הרדב"ז בהכרח צריך לכתוב בלשון ואני אומר כמובן ואם כן לא קשיא כלל מכל הפוסקים ראשונים שהביא כת"ר דהא הרדב"ז בעצמו מביא ראיה דבספר מותר לכתוב דכן עשו כל הראשונים אך אפילו מה שהביא כת"ר מכמה מקומות בש"ס אף על גב דנראה דאמרו כן בעל פה מכל מקום יש לומר דכל הני מימרות בש"ס דאיתא בלשון ואני אומר מיירי דלשון זה היה כתוב אצלם בכתב וגם הא דרשב"י בש"ס ר"ה גם כן הי' כתוב אצל רשב"י בכתב דהא מימות רבינו הקדוש התחילו לכתוב תורה שבעל פה כדכתב הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה וכל תנא ואמורא כתב לעצמו דברי רבו וראיותיו ודברי עצמו וראיותיו בלשון ואני אומר דדבר זה מותר כדכתב הרדב"ז ומסדרי הש"ס לקטו כל השמועות וכל הכתבים וסדרום בלשון אמר רב וכו' ואני אומר וכו' ובזה מתורץ גם קושית הברכי יוסף מש"ס דראש השנה דיש לומר דגם מסדר התוספתא מצא כתוב מה שכתב רשב"י לעצמו וסידר בלשון אמר רשב"י דכתיבה כאמירה:

עוד כתב כת"ר בשם ס' יפה ללב דדוקא בחייו סובר הרדב"ז דאיכא קפידא בלשון ואני אומר ויישב בזה קושיית הברכי יוסף וכפי הנראה הרב יפה ללב לא ראה דברי הרדב"ז דהמעיין ברדב"ז כתב וז"ל וכן מותר לחלוק עליו אחר מותו לפסוק ולהורות כפי ראיותיו ולעשות עליהם מעשה אף שהם כנגד רבו ולקבוע מדרש ולדרוש ברבים סברתו סתם אבל לא יאמר רבי היה אומר כך ואני אומר כך שזה מלבד שהוא חולק על רבו מבזה את רבו ברבים עכ"ל הרי מבואר ברדב"ז דאפילו אחר מותו אסור לומר בלשון ואני אומר עכ"ד יצ"ו:

ולי הדל מאי דפשיטא ליה להרב יצ"ו דלכתוב בספר דברי רבו וסברתו בלשון ואני אומר מותר אף להרדב"ז ולדעתו הרי הוא כמבואר כן בדברי הרדב"ז אי משום דעלה קאי וכו' ואי משום דכיון דמותר לכתוב דברי רבו וראיותיו ודברי עצמו וראיותיו בהכרח לכתוב בלשון ואני אומר וכו' והרדב"ז בעצמו מביא ראיה דבספר מותר לכתוב שכן עשו כל הראשונים וכו' ככתוב בדב"ק יצ"ו במחכתה"ר אין מדברי הרדב"ז שום רמז דמתיר לכתוב ראיותיו בלשון ואני אומר דכל מה שכתב דמותר לחלוק עליו לכתוב ראיות רבו וראיותיו וכו' לא על לשון ואני אומר כתב כן דזה ודאי לא יתכן לדעת רבינו הרדב"ז דחשיב ללשון זה זילזול בכבוד רבו וכל עצמו לא בא אלא כלפי מה שהשואל משמע ליה דאין תלמיד רשאי לחלוק על רבו ותמה תמה יקרא אם יש לו ראיות ברורות למה לא יחלוק וכי משוא פנים יש בדבר ולזה השיבו כהלכה שרשאי לחלוק עליו כמו שמצינו בש"ס ובפוסקים ורק שיהיה בדרך כבוד ולא כמנצח וכו' והיכא רמיזא בדברי הרדב"ז שכשכותב בספר ראיות רבו וראיותיו מותר לכתוב בלשון ואני אומר ובאיזה מדברי הרדב"ז מובן שכן עשו כל הראשונים לכתוב סברת רבם וסברותיהם בלשון ואני אומר והלא בכמה אלפים ורבבות שנמצא בדברי הפוסקים שחולקים על רבותיהם מיעוטא דמיעוטא הוא דשכיח בהאי לישנא ונער יכתבם כמוני היום בהרשום למעלה ומי לא סגי בלאו הכי הרי ברוב ככל המקומות דרך הפוסקים לכתוב בלשון ולעניות דעתי נראה ויש שכותבים ולולי דברי הרב הייתי אומר או היה נראה לי וכיוצא מלשונות כאלה ולא לכתוב בלשון ואני אומר ומה שכתב הרב הנ"ל יצ"ו ליישב המקומות שבש"ס שהבאתי אני הדל ואמר מר דיש לחלק בין אמירה לכתיבה ובכל הנהו דוכתי איירי בכתיבה וכו' אין דבריו נוחים לדעתי הקצרה ואין להאריך בפיטפוטים והמעיין יבחר אך מה שכתב שהרב יפה ללב לא ראה בגוף דברי הרדב"ז נראה דשפיר קאמר ועיין במה שכתבתי לעיל (בד"ה והנה כשראיתי):

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף