שדי חמד/כללים/ב/קב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png קב

קב בל תשחית דקי"ל דאסור לקוץ אילן העושה פירות, כ' הרא"ש בפרק החובל דף צ"ב דאם צריך למקומו מותר לקוצצו, ועפי"ז התיר הרט"ז ביו"ד סי' קט"ז סק"ו לקוץ האילנות משום בית דירה והרב מראה הנוגה בדף צ"ד ע"ב דקדק מדברי הרמב"ם פ"ו מהל' מלכים ה"ח, ומתוס' ברכות דף ל"ו ע"ב ד"ה אין קוצצין וכו' דלא ס"ל כהרא"ש ועפי"ז עמד מתמיה ע"ד הרט"ז דתפס כיחיד במקום רבים ונראה דעתו ז"ל דנקיטינן דאסור אף אם צריך למקומו יעי"ש:

והנה הרב ז"ל לא ראה תוס' הרא"ש לברכות שנדפסו מחדש בס' ברכה המשולשת ועינינו הרואות בסוגיא הנ"ל שכ' הרא"ש כדברי התוס' ממש ולפי סברת הרב ז"ל דברי הרא"ש סתראי נינהו, אך לדידי במטו מניה דמר אין מדברי הרמב"ם ותוס' שום הכרת דלא ס"ל כהרא"ש דהרמב"ם אין דרכו לכתוב בס' היד אלא מה שבא מפורש בש"ס ודבר זה לא נאמר בהדיא בש"ס ורבינו הגדול אמרו הוא הרא"ש ז"ל ואה"ן דלדינא מודה לו כי מילי דסברא נינהו ומדברי הרמב"ם מתבאר יפה דכל שאין עושה דרך השחתה לית לן בה וכשקוצץ לצורך מקומו הרי אינו עושה דרך השחתה, ומשרא שרי ומדברי התוס' ג"כ אין שום הכרח והעד ע"ז דברי הרא"ש בתוספותיו ותמיה לי איך ניחא ליה להמציא מחלוקת מאחר דהרא"ש כתב להדיא דשרי ובשאר פוסקים לא ראינו בהדיא דחולקים חובה עלינו להביא דבריהם אל עמק שוה לדברי הרא"ש ז"ל ולא לחלוק את השוין בדקדוקים בעלמא, וגם לא ראה הרב ז"ל שו"ת בשמים ראש (אשר רבים מיחסים להרא"ש כידוע) סי' של"ד ה"ד מרן חיד"א בשיורי ברכה יו"ד סי' קט"ז אות ג' שהתיר לקוץ על ידי נכרי אילן מאכל שצריך למקומו כי הרמב"ם לא אסר אלא דרך השחתה ואפשר דצריך למקומו לא מקרי דרך השחתה ע"כ ואף שכתב בדרך אפשר מכל מקום מ"ש בפסקים נראה עיקר וספר חיים שאל אמצ"א אך עיין זכור לאברהם ח"ג במערכת סכנה וראה בעיניך כי הרבנים חות יאיר, שאלת יעבץ, חיים שאל, זרע אמת, ס"ל דאם קוצצו משום צורך מקומו הדבר פשוט להתיר מן הדין אלא שכיון שזה כתוב בכלל צואות ריה"ח ז"ל נכון הדבר לקוץ ע"י נכרי אבל מדינא מותר וגם משום סכנה דלא שכיב שבחת וכו' ליכא כשע"פ הדין מותר דלא כהרב בית יעקב דאוסר אף בצריך למקומו וכו' יעיש"ב וכ"ז דלא כהרב מראה הנוגה ז"ל וק"ל:

שוב מצאתי בחיים ביד למרן החבי"ף שבסי' כ"ד הביא סברת הרא"ש הנ"ל ושכ"כ בתשובת בשמים ראש סי' של"ד ושכ"כ רי"ו בס' מישרים נתיב ל"א ח"ב דבצריך למקומו מותר וכ"כ בספר הזכרון סו"פ החובל וט"ז יו"ד סי' קט"ז ושכ"כ בכנה"ג שם הגב"י אות ח"ל ושכן נראה דעת מוהר"י באסן סי' ק"א, וחו"י, ושבו"י, וזר"א, ומ"ש הבית יעקב דהתוס' ב"ב דף כ"ו חולקים על הרא"ש, כבר השיב ע"ד בשבו"י (ח"א סי' נק"ט), ומקור ברוך קו"ק סי' ח', וח"ש סי' כ"ב וכ"ג, ועיין שאלת יעבץ ח"א סי' נ"א אלו תו"ד ושוב שקו"ט משום חשש סכנה עיש"ב ולא הזכיר כלל את דברי המראה הנוגה הנ"ל, והוא פלא על המה"ן שנעלם ממנו כ"ז. וכבר רמזתי לעיל סוף אות י"ז שכל שעושה לשום צורך אין בו משום בל תשחית וזה ברור ויציב, וע"ע בס' כרם שלמה (האאס) יו"ד סי' שס"ח מ"ש בענין זה שנשאל שם על אילנות שעושים פירות שנמצאין בבית עלמין ובני נכרים באים לגנוב הפירות ומקלקלין המצבות אם מותר לקוצצם, ועיין בברכי יוסף יו"ד סי' רצ"ד אות ט"ו:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף