שדי חמד/כללים/ב/טז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים טז

טז ב"ד מתנים לעקור דבר מה"ת בשוא"ת. אם יש כח בידם לאסור דבר שהתירה תורה בפירוש, עיין לקמן במ"ע היו"ד בס"ד מאות י"ז והלאה:

ואי יכולים ב"ד לייסר הפריצים כשיש לחוש שעי"ז יצאו מן הדת, עיין במה שרשמתי במערכת האל"ף אות קע"ט:

ושם אות ק"פ לענין ב"ד אם יכול לבטל דברי ב"ד חברו:

ובית דין זריזים הם כמ"ש הרמב"ם בפ"ב מהל' סופר דמשום הכי תוקעין בשבת בפני ב"ד ולא חיישינן משום גזרה דרבה והבין מדבריו הרב ארעא דרבנן בסוף אות ד' ובמהדורא בתרא במערכת הדל"ת אות נ"ד דבכל דבר שאיסורו משום גזרה מדרבנן לא גזרו בב"ד כדרך שלא גזרו שבות בכהנים במקדש משום דזריזין הם. והרב עפרא דארעא שם כתב על דבריו דלא מהני זריזותא דב"ד אלא לגבי אחרים העושים דבר בפניהם אבל כשהם בעצמם עושים הדבר פשיטא דיש לחוש בהם כשאר כל אדם ובין למר ובין למר קשה למה לא תקנו ליטול לולב במקדש בפני ב"ד מטעם דזריזין הם דאף דלא דמי לולב לשופר דבלולב לא סגי דלא נטיל כל חד מנייהו ולדברי הרב מט"א בכה"ג לא אמרינן ב"ד זריזים הם. מ"מ אם כל אחד מהם יטול בפני חבריו שבב"ד הגדול נראה דתו ליכא למיחש מידי דהב"ד יזרזו את כל אחד. אך במחכ"ת נעלם מעיניהם מ"ש הר"ן בפ"ג דר"ה דטעמא דהתקין ריב"ז בשופר ולא בלולב הוא כדי שלא ישתכח תורת שופר (נראה דר"ל דכיון דאין חיוב תקיעתו אלא יום אחד אם לא יתקעו בשנה זו שחל בשבת תשתכח מצות שופר אבל לולב אף אם לא יטלו בשבת מ"מ יטלו בשאר הימים ולא תשתכח תורת לולב כנלע"ד ביאור דבריו והרב מטה אהרן בדף י"ב (בד"ה והנראה) לא הבין כן ע"ש במ"ש ועוד שככר כתב הר"ן וכו') אי נמי שופר אתי לזכרון טפי מלולב ותירוץ זה כתב התוס' בר"ה דף כ"ט ד"ה אבל לא במדינה עכ"ל מבואר דדוקא בשופר הקלו וסמכו אמאי דב"ד זריזים הם מטעם שכתבו הר"ן והתוס' אבל לא בלולב וה"ה בכל דבר שהוא משום גזרה. וכמ"ש הרב מטה אהרן שם ע"ד הרב ארעא דרבנן הנ"ל (עי"ש שלא ראה דברי התוס' הנ"ל). וע"ע בדברי הר"ן רפ"ד דמס' סוכה בסוד"ה אינהו דידעי. ולהרב חינא וחסדא ח"א דף ל"ד ע"א והלאה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף