שבות יעקב/א/מו
|
< הקודם · הבא > |
מתלמידי ידידי הרב המופל' מוהר"ר יודא מילר אב"ד דמדינות דייטץ ז"ל:
אגב אעורר לנגד עיניו עיני פקיחין מה שלא אוכל להבין דעת הט"ז בסי' ק"י ס"ק ט"ו דפסק דהיכא דאיתחזק איסורא דאפי' בכמה ספיקות אוקמינן אחזקת איסור ואסור ובסי' ך"ד סעי' י"ד ס"ק י"ז גבי טבעת שנמצא על הסכין כתב להכשיר מספק ספיקא והא הוי ספק בשחיטה וה"ל לאסור וגדול אחד השיב לי דדעת הט"ז דאין זה ספק בשחיטה ואין זה נייח לי דהא הט"ז שם הביא דברי מהרש"ל דכ' דהוי ספק בשחיט' ובזה לא השיג עליו הט"ז דלא הוי ספק בשחיטה רק דהכשיר מכח ספק ספיקא וזה אינו נכון לדעתו בסי' ק"י ס"ק ט"ו הנ"ל:
הנה בודאי דברי הט"ז תמוהי' מאוד ומה שהשיב לו גדול אח' זה ודאי דבר שאין לו שחר כלל דהא להדיא איתא בחולין פרק השוחט דף ך"ח ע"א שחט את הושט ונמצאה הגרגרת שמוטה ואינו יודע אם קוד' שחיט' נשמט' אם לאחר שחיטה זה היה מעשה ואמרו כל ספק בשחיט' פסול הרי דמקרי ספק בשחיטה (ובבואי לבית מדרשי מצאתי בתשובת עבודת הגרשוני סי' קך"ב שדחה בשתי ידים מי שרצ' לומ' כן).
ועיקר נ"ל לתרץ כוונת הט"ז לפי מה דמסיק הט"ז שם בס"ק י"ז וז"ל וכדאי המה הב"י והאגור שמכשירין בכל גווני יש לסמוך עליהם בהני מילי שזכרנו עכ"ל וא"כ דעת הט"ז אף דבספק ספיקא אין להקל כיון דהספק בשחיטה עצמו מ"מ סמך בהאי דינא להקל מטעם דמסיק שכדאי המה הב"י והאגור לסמוך עליהם בהני מילי שזכרנו שנעשה ע"י גלגול הגרגרת וכי נ"ל עיקר להלכה כדעת הט"ז אף שמדברי הש"כ שם משמע שדעתו מכרעת כדעת המחמירין מ"מ כיון שבספר נה"כ אינו משיג על דברי הט"ז כדרכו נראה שחזר והודה לדעת הט"ז להקל ועיין בפר"ח איברא בתשובת עבודת הגרשוני סי' קך"ב מבואר שדעתו נוטה להחמיר אך שאין דבריו מוכרחים כלל והמיקל כדעת הט"ז בדין זה לא הפסיד כנ"ל ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |