מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מה הספק והפשיטות לענין אכילת אימורים על ידי טמאים בפסח הבא בטומאה?
הספק - אם אומרים הואיל ואישתרי טומאת בשר אשיתרי טומאת אימורים. הפשיטות - טומאת אימורים נלמדת מהכתוב "אשר לה'" לגבי טומאת בשר ולכן תלויה בטומאת בשר וכשאין טומאת בשר אף אין טומאת אימורין.
מה עשו עם האימורים בפסח מצרים?
בשר צלי (אכלו אותם).
לגבי איזה דין ממעטים "זה" בפסח מצרים ולא בפסח דורות, ומדוע לא ממעטים כן בשאר מקומות?
לגבי מקחו מבעשור, ואילו שאר הפעמים לא ממעטים דכתיב "ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה" ודורשים מהמיעוט לגבי דינים אחרים.
באיזה קרבנות נאמר דין ביקור, ומנין?
פסח מצרים - והיה לכם למשמרת. פסח דורות - ועבדת את עבודה הזאת בחודש הזה. תמיד - תשמרו להקריב לי במועדו, ולומדים משמרת משמרת מפסח מצרים.
מדוע צריך למעט גם בן נכר וגם ערל?
ערל מאוס, ובן נכר אין ליבו לשמים.
מה דין תרומה לענין המרת דת ומילת זכרים ומה דין מעשר לענין ערל?
תרומה - אין המרת דת ומילת זכרים מעכבת, ערל - מעשר מעכב.
ונאכל בחפזון בלילה אחד. על מה קאי ומה הראיה?
למסקנא על פסח ובאמת אין הבדל בענין זה בין פסח דורות לפסח מצרים, אך לא על חמץ שהרי חמץ נהג בפסח מצרים כל היום מדסמיך ליה היום אתם יוצאין.
מהו הזמן הקובע לגבי דחיית הפסח?
מחלוקת תנאים ואמוראים האם זמן השחיטה או זמן חצות.
באיזה אופן תמורת פסח אינה קריבה (2)?
1. אם המיר מפסח שנמצא קודם שחיטה ואחר כך נשחט שאף התמורה נדחית. 2. לפי לישנא קמא דרבא - אם המיר מפסח שנמצא קודם שחיטה אחר השחיטה, שהתמורה אינה קריבה שבאה מכח קדושה דחויה.
מה לומדים מהכתוב "אם" "כשב" "הוא" "ואם עז"?
"אם" - לרבות פסח שעברה שנתו ושלמים הבאים מחמת פסח (מותר פסח או חגיגת י"ד) שדינם כשלמים לענין סמיכה, נסכים ותנופת חזה ושוק.
"כשב" - לרבות פסח לאליה (ואסמכתא לדין תמורת פסח שקרבה שלמים).
"הוא" - למעט תמורת פסח שאינה קריבה.
"ואם עז" - למעט עז מאליה (גם החלק שישנו בעז ויש פירשו לפי שאין אליה לעז ורש"י דחה פירושם).
מעבר לתחילת הדף