מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מה דעתו של רבי יהודה לענין טומאת משקים אחרי שחזר בו?
ספק בגמרא אם חזר בו לגמרי ומשקים אף לא מטמאים אוכלים או שחזר בו רק מטומאת כלים אך עדיין משקים מטמאים אוכלים מדאורייתא.
פרה ששתתה מי חטאת לדעת רבי יהודה בטלו במעיה, מדוע לא יטמאו המים כדין מים שנגעו במי חטאת שהרי נגעו בעצמם?
א. מים אינם מטמאים אוכלים לדעת רבי יהודה. ב. אכן מטמאים וכוונת רבי יהודה שאינם מטמאים בטומאה חמורה. ג. משקה סרוח.
וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא, לדעת רבי עקיבא דורשים יטמא יטמא לטמא אוכלים, מנין שלא בא לטמאות משקים?
א. לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בה. ב. שא"כ היה על הפסוק לכלול משקה ואוכל המטמאים זה עם זה ולא לכתוב פעמיים "יטמא".
וכל משקה וגו' יטמא, ודרש רבי עקיבא יטמא יטמא אוכלים, מנין שלא בא לטמאות כלי?
משקה הבא מחמת כלי - ק"ו אם כלי המטמא משקים אינו מטמא כלי, משקים לא כל שכן. משקה הבא מחמת שרץ - עיקרו נלמד בק"ו ממשקה הבא מחמת כלי ודיו לבא מן הדין להיות כנדון.
מדוע משקים עלולים לקבל טומאה, וכיצד דין זה קשור לדין שאוכל מטמא משקים?
שאינם צריכים לקבל הכשר לטומאה. והטעם שאוכל מטמא משקים אינו מחמת חומרתו של האוכל אלא דווקא מחמת חומרת המשקים שעלולים לקבל טומאה.
מנין שאין טומאה עושה כיוצא בה, ומדוע צריך שני פסוקים?
משקים הבאים מחמת שרץ - ונפל מנבלתם עליו טמא הוא, הוא טמא ואינו עושה טומאה כיוצא בו. משקים הבאים מחמת כלי - יטמא שאין עושה כיוצא בו. וצריכי, כי משקים הבאים מחמת שרץ חמורים, ואפשר היה לכתוב רק מחמת שרץ ונלמד בק"ו למחמת כלי אך מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא.
מעבר לתחילת הדף