רש"ש על המשנה/ברכות/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

רש"ש על המשנהTriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב[עריכה]

[ברע"ב ד"ה הים הגדול. ים אוקינוס וכו'. וכן] המ"א סי' רכ"ח העלה דר"ל ים אוקיאנוס ע"ש. ומזה ראיה למש"כ לעיל (מ) דהלכו בברכה אחר לשון בני אדם דבלשון תורה נקרא ים התיכון ים הגדול. וטעמא דר"י נראה דמשום חשיבותו קבעו ליה ברכה לעצמו כמו פת ויין ולא מטעם דבעי היכר ברכה לכל מין (שם) דהא גם הוא מודה דבכל פרי העץ אינו פורט בברכתו מאיזה מין וזה דלא כהגר"א ז"ל שם. ועוד דהכא פסק בשו"ע כוותיה ובהיכר ברכה לכל מו"מ לא פסקינן כוותיה:

ה[עריכה]

ברע"ב ד"ה כל חותמי ברכות כו' ברוך ד' אלהי ישראל כו' ועד העולם חונן הדעת וברש"י הנוסח בא"י כו' ברוך חונן הדעת. והנה בהרע"ב ליתא לברוך השני וכן ה"ל נכון. דמה לנו להזכיר ב' פעמים ברוך. אכן בגמ' תענית (ט"ז ב') איתא ג"כ לברוך הב' כ"פ. וכן ברמב"ם פ"ד מהל' תענית. ולכאורה ה"נ דבמקדש בכל הברכות כולן ובכל יום אף שלא בתענית היו חותמין בנוסח זה. ולא עמדתי על דעת רש"י שהתחיל בחונן הדעת. ובגמ' שם התחיל מברכת גואל ישראל שהיא הראשונה שמאריכין. ותוקעין בה בתענית ובהם אתי ועסיק שם. והרמב"ם לא הזכיר זה אלא בהל' תענית ובה ז' ברכות וצ"ע בזה: שם [ברע"ב שם התקינו עזרא כו' (רש"י)] כ"ה ביומא (ס"ט ע"ב) ויברך עזרא כו' רג"א ברוך כו' מן העולם ועה"ע וע"ש בפירש"י:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף