רש"ש/פסחים/צב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
רש"ש
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
חדש על ה(מ)דף


רש"ש TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png צב TriangleArrow-Left.png א

גמרא אונן כו' לא העמידו דבריהן במקום כרת. ק"ל מדוע לא חשיב טומאה בחבורין דג"כ לא העמידוהו במקום פסח כדאיתא בנזיר (מב ב) ועיין מנחות (כ ב) תד"ה נפסל ולקמן בר"פ תד"ה ה"נ:

רש"י ד"ה דרך חצירות. וידחה פסחו כו' ול"ל כו' וקטן לאו בר כרת הוא. ק"ל דא"כ מאי מייתא מהך ברייתא דלמא איהי איירי בשאר שבתות דלאו ע"פ ועוד נ"ל כיון דא"א לו לאביו למולו מחמת גזירת חכמים שוב אינה מעכבתו מלעשות פסח דלא קרינן ביה המול לו כל זכר כו' עיין (יבמות עא) ולכן הנלע"ד כהול"ל שכ' רש"י וקרי ליה במקום כרת משום דבמצותה איכא כרת כשיגדיל דכן יבמות ה ב) אמרי' ממילה ופסח שכן כרת ועיין יומא פה ב) ברש"י ד"ה ומה מילה מה שהביא בשם התוספתא וכ"נ שמפרש בעצמו שבת קל ב) בד"ה שלא ברצון ר"א ומחלקותו:

רש"י ד"ה וראה. וטובל לקריו. עיין רש"א שכתב דמדרבנן בעי נמי לצרעתו דמח"כ בעי טבילה לקדש במחכ"ת ל"ד דההיא טבילה אינה אלא לאחר שהביא כפרתו כדפרש"י חגיגה כא. ועמש"כ שם) וכאן מיירי טרם הבאת קרבנותיו יותר ה"ל להביא יומא ל ב) מצורע טובל ועומד בשער נקנור ע"ש:

רש"י ד"ה יבא עשה. עיין רש"א תירוצו מגומגם וקושייתו א"כ דע"כ ל"א הואיל והותרה אלא לענין לעייל ידיו לעזרה דמחו"כ אסור אלא דבזה התורה התירה לו אבל להר הבית אין שום איסור למחו"כ ליכנס ואם כן לא התירה לו התורה כלום ועיין (זבחים לב ב) א"ל רבא אדרבה כו' מצורע התירא כו' וע"כ ל"פ אביי אלא משום דעכ"פ מחו"כ אסור בעלמא אלא דבזה התורה התירה משום בהונות. שוב ראיתי שם בתוספות שהקשו קושיית הרש"א ותירצו כמש"כ וביבמות (ז:) הביאם הרש"א בעצמו והנך רואה שבכאן שכח גם ד"ע:

תוספות ד"ה גבי. ועיין מהרש"א ולולי דבריהם הנ"ל דפסח נמי אינה מצוה עוברת דאפשר בפ"ש ועיין לעיל (עו ב) בתד"ה ה"ג:

תוס' ד"ה טבו"י. מש"כ הרש"א דל"י מהיכן פסיקא להו כו' פשוט כיון דמתניתין סתמא קאמרה שאין טבו"י נכנס לשם. שוב ראיתי שכן כתבו התוספות עצמם זבחים לב ב) בד"ה ור"י וביבמות (ז ב) בד"ה וראה ומש"כ עוד כדמשמע כו' ל"ד דבט"מ גופיה גזרו אף בחיל כמבואר שם:

בסה"ד. אלא ה"ה חוץ לחיל. פשוט דלא קאי רק לתירוץ קמא על הא דסוטה ופירש ה"ה כו' היינו שהיו מוציאין אותו גם להלאה מחוץ לעזרה עד חוץ לחיל דכיון דאף בט"מ גזרו בחיל כש"כ במת עצמו ועיין זבחים לב) תד"ה ובטמאין ודברי רש"ל בזה תמוהים מאד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף