רש"ש/פסחים/מב/ב

רש"ש פסחים מב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא אר"נ בתחלה כו' והיו קורין אותו חומץ סתם. משמע דלא היה חומץ אחר זולת מן היין הניתנין לתוכו שעורים וא"כ אמאי אר"י בברייתא הסמוכה בראשונה הלוקח חומץ כו' א"צ לעשר. ואולי רוב חומץ היה עשוי מן יין ע"י שעורים לכך היה נקרא חומץ סתם. ומ"מ פטור מן הדמאי דרוב ע"ה מעשרין ומצטרף ג"כ מיעוטא דנעשה מן התמד לכן אקילו בי' אולם לשון שחזקה א"ב אלא מן התמד קשה:

שם מיא דחורא. בערוך הביאו בערך חיזרא וכן בס"פ הזהב הגי' בגמרא דחיזרא [וחיורא בוי"ו הוא קמח נקי כדפירש"י לקמן (עד ב) ובגיטין (נו)]:

שם פת תבואה שלא הביאה שליש. לכאורה לר"א דס"ל בפ"א דחלה מ"ג דתבואה שלא הביאה שליש פטורה מה"ח ה"ה דא"י בה יד"ח בפסח דהא גמרי' לחם לחם. וכיון דא"י בה יד"ח ה"ה שא"ח עליה משום חמץ כדקס"ד דר"פ לעיל (לה) בטעמא דר"ל ואף למאי דאיפרך שם מהא דהמחהו כו' נידן דידן דמי לאורז ודוחן דממעטינן מאותו היקש ועי' לקמן (מג ב) בתוד"ה סד"א. ומתניתין תני רא"א אף תכשיטי נשים משמע דמודה במאי דחשיב ת"ק וכן לקמן מוקי ר"נ רישא דמתניתין כר"א ועי' תוספות במתניתין ד"ה ר"א. וי"ל דההיקש אינו אלא לענין כרת אבל לא ללאו. תדע דהא ר"ל לא קאמר שם אלא אח"ע כרת והתוס' דייקו שם דלאו אית ביה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף