רש"ש/פסחים/כג/א

רש"ש פסחים כג א

[גמ' ור"י ונטעתם משמע בין לרבים כו' ולכם בין יחיד כו'. צריך לתת לב על השנוי דברישא מזכי[ר] רבים קודם ובסיפא להיפך ועמש"כ בשבת (קנה.) ובפירוש הרמב"ם בפ"א דערלה מ"ב הגירסא ברישא ג"כ יחיד קודם]:

תוס' ד"ה מערבין. ול"פ הכא אליבא דמ"ד כו'. אבל מ"מ מוכח מדוכתי אחריני דלכ"ע מותרין בהנאה תרומה מדתנן תנור שהסיקו בכמון ש"ת כו' הפת מותרת וכמ"ש רש"י והתוס' (בע"ז סו ב) נזיר לקמן (מד ב) בברייתא ומה נזיר כו' ואין איסורו אה"נ:

תוס' ד"ה נזרו. על נזרו מגלח וא"מ ע"נ אביו. דרשה זו מצאתיה בספרי בפסוק קרבנו לה' על נזרו ולא קרבן אחר על נזרו וכפי' הז"ר. אולם טובא נזרו כתיבי בפרשה ולמאי אתיין:

גה"ש הקשה לר"י ולר"מ דס"ל דבכל ענין מגלח ע"נ אביו א"כ כו' ע"ש. ואנכי תמה דהא גם אינהו ל"א אלא במעות סתומים אבל מפורשין או בהמות לא כדמוכח שם (כז ב כח) ובתוס' שם. ואם כן נזרו למעוטי הני קאתי. וא"ת קרא ל"ל כיון דהלכה לא הוה אלא במעות סתומין. זה יקשה גם לר' יוסי וע"כ צ"ל דהלכה סתם נאמרה דמגלח וקרא דנזרו ממעט דא"מ וצריך לפשר ביניהם למר כדא"ל ולמר כדא"ל:

תוס' ד"ה שאני התם. עי' רש"א בשם רש"ל למחוק ריהג"א. וכוונתם מבוארת דהוא בברייתא דתמה ע"ע וכן הבין הצל"ח ותימה על הפ"י שהשיא כוונתם על אידך ברייתא דחלב נבלה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף