רש"ש/נדה/נב/ב

רש"ש נדה נב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא שאילמלי שתים יונקות כו'. כצ"ל:

שם ורבנן אר"ח עד שיהו כו'. גי' הרא"ש א"ר אשי. וכ"ה גי' התוס' בד"ה הלכה:

שם רי"א עד שתקיף העטרה. זיווג המהרש"א בכאן אינו עולה יפה דהתם הוא בדדין כדפרש"י שם. והכא הוא באותו מקום כדפי' הנ"י בספי"ג דיבמות:

רש"י ד"ה אפי' אחת עה"כ. אע"ג דאינן במק"א. כצ"ל:

רש"י ד"ה ובנגעים. שער לבן כו' מיעוט שער שתים. כצ"ל. וה"ה שער צהוב ושחור בנתקים עתוי"ט פ"י דנגעים מ"ב וג':

תד"ה הלכה. ור"ת כו' דאין אנו בקיאין כו'. כצ"ל:

במשנה הרואה כתם ה"ז מקולקלת. עפירש"י. ואף בלבשתה היום אחר כבוס דאין לחוש רק לאותו היום משכחת לה קלקול. דאם תראה ראיה גמורה למחר וליומא אחרא תצטרך לחזור ולמנות ז' ימים מאותו היום. עי' לקמן בגמרא (נג ב) ובתד"ה עצמה וד"ה שהוא ולעיל (ו) ד"ה ואינה. ועמש"כ לקמן ספ"ח:

גמרא ופעמים שהכתמים מביאין לידי זיבה כיצד כו'. נראה דהמ"ל נמי כגון שמצאה היום כתם ומיום השמיני ראתה ג' ימים רצופין דחוששת משום זיבה:

רש"י ד"ה וחוששת משום זוב. אם עברו עליה ג' ימי זיבה כו'. כצ"ל וכ"ה בהרע"ב:

רש"י ד"ה אחת זו. או אחת היום וא' בה"ש של מחר. וה"ה איפכא א' בה"ש דהיום וא' ליום ג':

תד"ה שלש. אתה מיקל לתלות המותר באותן ב' ראיות. עי' מהרש"א. ועדיין לא העלה ארוכה דדלמא לעולם לא תלינן המותר באותן הראיות אלא בדם מאכולת. ובג' גריסין דהמותר הוא כגריס דליכא למתלייה בדם מאכולת טמאה זיבה. ונ"ל אחר שנדקדק מה שהוסיף כאן לומר אגב זוהמא כו' ול"א סתם דם מאכולת היא וכמו דתלינן בעלמא פחות מכגריס בדם מאכולת אע"ג דליכא זוהמא דדם נדה כלל. אלא כ"ה פתרון הדברים. דביותר מכגריס כיון דליכא למיתלי כולו במאכולת דדמה אין מכיל כולי האי. וע"כ היתרון על דמה יצא מגופה. אמרינן שכולו מגופה. (אח"ז מצאתי בס"ט סי' ק"צ ס"ק צ"ג בד"ה אך מה שהביא מתשו' הרמ"א כעין מש"כ) והשוו חכמים גזירתם בכתמים דלא לטמא בפחות מכגריס אפי' היכי דליכא למיתלי במאכולת כלל כגון באשה שאין בשרה מעלה כנימה. ונ"ל דזהו כוונת הגמרא לקמן (נט) בטעמא דר' ינאי כיון דבעלמא תלינן הכא נמי (ר"ל אע"ג דליכא למיתלא במאכולת אחריתא שהרי לא תלינן בתרי מאכולות) תלינן מטעמא דאמרן דהשוו הגזירה שלא לטמא בפחות מכגריס אף היכא דליכא למיתלא במאכולת. ואף ר"ח שם לא פליג אלא ברצופה בו מאכולת דס"ל דאין זה אות ברור שדמה בתוכו הוא. ע"ש היטב ובבעיא דרי"ר שם. ולכן אמר כאן מ"ש כו' דאמרי' בתרי יומי חזיתיה. דבמאכולת לא תלינן כלל הואיל דליכא למיתליא כולו בהן כדכתיבנא. אלא כיון דלתלתא יומי לא תהויין כגריס לכל יומא. ע"כ אמרינן דבתרי יומי חזיתיה. ג' גריסין במק"א נמי כו' אגב זוהמא כו' ר"ל מפני שיש דם מרובה תרתי ופלגא שכיח דמחמת הזוהמא אתאי מאכולת ונתמעכה שם וכמו מאכולת רצופה לר' ינאי שם. הפוך בה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף