רש"ש/נדה/מה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png נדה TriangleArrow-Left.png מה TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ה"נ איכא תנא דאמר ל"י בשנה חשוב שנה. עי' פרש"י. ואף דר"מ גופיה אית ליה בר"ה שם דיום א' חשוב שנה. י"ל דתרי תנאי אליביה. ולריו"ח דחקו לשון הברייתא דאמרה ג' שנים כמש"כ התוס'. וק"ק דריו"ח עצמו אמר שם דטעמא דר"מ מדכתיב באחת ושש מאות שנה מדאכתי יום א' כו' וקא קרי לה שנה. וי"ל דש"ה דכתיב באחת בשימוש הב'. או דלשון תורה לחוד. ול"ח לחוד כדאריו"ח גופיה בע"ז (נח ב) ובחולין (קלז ב):

שם במשנה ונסקלת ע"י. בא"ר כ' לחלק לרבא בין קטן לקטנה משום דפיתוי קטנה אונס הוא אבל קטן לאו אנוס הוא דאין קישוי אלא לדעת. בעניותי לא הבנתי דכמו דקטנה אפי' מזידה נקרא אונס משום דדעת שלה אינה שלמה. כן קטן נמי מאי הוה דאין קישוי אלא לדעת כיון דדעתו אינה שלמה. ועי' מש"כ בחדושי על הרמב"ם בפ"ב מהל' סוטה ה"ד בס"ד:

תד"ה אחר. וי"ל דניחא ליה כו' דהויא כל ימיה אסורה לבעלה. מש"כ הס"ט דמ"מ נ"מ אם ראתה ג"פ מחמת תשמיש דאי אמרינן דלא מיתצדו אסורה לבעלה לעולם. ולי צ"ע לדינא די"ל דביאות של קודם ג"ש שלא היתה אז ראויה לביאה. אינן מחזיקות אלאחר ג"ש שתהא ראויה לביאה. ורואה אני שהדברים ק"ו מהא דאמרי' לקמן (סו) שאין כל האצבעות ואין כל הכחות שוות. אבל מ"מ דברי התוס' בתירוץ ותו כו' אינם מיושבים דמ"מ נ"מ לאסרה לשמש קודם ג"ש אם ראתה ג"פ:

רש"י ד"ה קנאה. וזכה בנכסי אחיו. עי' תוי"ט. וכ"ד תמוהין. א) דמאי ס"ד לחלק בין לזכות בנכסי אחיו לבין ליורשה הלא תרוייהון דבר שבממון הם. ב) דכיון שכן. מטמא לה נמי מטעם המבואר ביבמות (סוף דף פט) ע"ש. ג) למאי דפסיקא ליה לדעת הה"מ דמדאורייתא קני לה (אף דמדרבנן לא עשאוה אלא כמאמר בגדול) דיורשה ומטמא לה. א"כ הלא דעת רש"י בקדושין (יט) ג"כ דמדאורייתא קני לה וכ"פ שם להדיא דהא דתנן קנאה היינו ליורשה. והתוס' שם העתיקו משמו ג"כ וליטמא לה. דבאמת טומאתו תלויה בירושתו כמו שהוא ביבמות שם. וזה נראה לעין דאישתמיטתיה במחכ"ת. ד) כיון שרש"י פי' בסמוך דוא"מ בתרומה קאי איבם ב"ט. א"כ נראה לכאורה דאינו מטמא לה ג"כ ועי' ביבמות שם. ועי' בב"ש סי' ק"ע סקי"ב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף