רש"ש/יומא/עג/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד ריטב"א חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא ואם איתא מיחזא חזי כו'. ק"ל לפ"ז למאי הוצרך להתקין כהן אחר תחת כה"ג (ועי' לעיל (יב) בפיסקא דומתקינין) הלא משוח מלחמה יהיה ראוי לשמש תחתיו. וי"ל משום דאח"כ תו לא יהיה ראוי להשאר משוח מלחמה דהוי הורדה:
גמ' שם כי אתא רבין אמר נשאל אתמר. ק"ל א"כ מאי קמ"ל מתני' היא באלו נשאלין באו"ת. וי"ל משום דיל"פ דקאי אכה"ג דלעיל דוקא. דנראה דהוא היה עיקר בשאלת או"ת כדכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו כו'. וכן מדקתני ואין נשאלין כו' ולמי שהצבור צריך בו ומשמע לקמן דהוא משוח מלחמה. מוכח דהנשאל הוא כה"ג. ועי' לשון הרמב"ם בפירושו. וזה יש לדחות דנ"ל דאפי' כהן הדיוט יוכל להשאל אם מדבר ברוה"ק וכו' כדלקמן:
גמ' שם אלא כדרך שאמרה חנה כו'. ק"ל דשם בתפלה אינו רשאי להשמיע קולו לשום אדם (ואף הוא עצמו י"פ שאינו רשאי לשמוע עי' טור וב"י סי' קא) והכא ע"כ צריך להשמיע להכהן הנשאל וכדפרש"י בד"ה ושאל לו. (אמת דלכאורה משמע דלא ממעט אלא הרהור אבל א"צ להשמיע כלל וכמ"ק מפרש"י ד"ה אינו מהרהר [ודלא כהרש"א בח"א] וצ"ע). וי"ל דגם בתפלה מי שהתפלה אליו הוא השי"ת שומע ובכאן שהשאלה היא לבן אדם צריך ג"כ להשמיע אליו:
תד"ה וכולן. וכיון דהוה כה"ג בשעה שהרג לא הדר כו' או במיתת כה"ג אחר שיעמידו תחתיו. מוכח להדיא מדבריהם דאם בשעה שהרג היה כה"ג בחיים ומת אח"כ אינו חוזר אף במיתת כהן אחר שיעמידו תחתיו. ותימה דהלא משנה ערוכה במכות (יא ב) אם עד שלא נגמר דינו מת כה"ג (ומשמע דבשעה שהרג היה חי) ומינו אחר תחתיו ולאחר מכאן נגמר דינו חוזר במיתתו של שני ע"ש וצ"ע:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |