רש"ש/יבמות/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהדורא בתרא
רש"ש
נהור שרגא
אילת השחר

חומר עזר
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"ש TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תד"ה או שנמצאו. ותימה כו'. אנכי תמה מדוע לא נחלק דהכא מיירי בנתקדשה לחודא (והא דלקמן (כ א) אמרינן קפסיק ותני ל"ש כו' ול"ש כו'. עמש"כ בזה בס"ד בגיטין (כו ב) בתד"ה קא פסיק) וכל הנך דמשמע דבעי גט מיירי בנשאת או שבעל ג"כ דאחולי אחיל או משום דאין עושה בעילתו בע"ז עי' היטב סוגיא דהמדיר על מתניתין דכנסה סתם ונמצאו עליה נדרים וכמו שהביאו עצמם בסה"ד. והכא א"ל דכ"ע מודו שצריכה גט כיון דלא אתני בפירוש וכן מבואר להדיא בירושלמי דלמ"ד משום מקח טעות מיירי מתניתין דוקא מן האירוסין ולמ"ד דאף מן הנשואין הוה טעמא דאיילונית כמי שאינה בעולם כו' ע"ש (ועי' בחדושי הרשב"א ובנ"י) אלמא דמן הנשואין לא שייך מק"ט ומטעמא דפרישית ודלא כקה"ע שפי' דהוה כהכיר בה ואל תקשה עלי מהא דלקמן (טו א) יש תנאי בביאה א"ב דמשמע דלאחרים אף דאין תנאי בביאה מ"מ איילונית הוה מק"ט די"ל דס"ל כרבא דאף בהכיר בה שרי הצרה ודיקא נמי דקאמרי היתה וכמו שפרש"י שם בתירוץ הראשון:

מה שהקשה הגרע"א בחדושיו על תירוץ ר"ת מהא דלקמן (סא ב) וכר"מ מי ס"ל כו' ותניא קטנה מתיבמת כו' דר"א. ומאי קושיא דלמא מיירי בדלא קבל עליו. ובקל י"ל דא"כ מאי קמ"ל פשיטא וכמו דר"מ אינו מפרש דמיירי בקבל משום דממילא נשמע דאי בלא קבל ודאי דמתייבמת ממ"נ. ועוד נ"ל לתרץ דהנ"י הביא בשמו (של ר"ת) דאליבא דרבא דהל' כוותיה אתיא הא דר"מ כפשטיה אף בדלא קבל עליו ע"ש ואזלא שפיר הסוגיא דשם אליבא דרבא ואדרבה משם קשיא לפי' הרר"א כפי מה שתירץ המחבר דבריו דר"מ חייש ג"כ למיעוטא דלא קפדי ע"ש (גם זה לא מחוור לע"ד דהא הוה ס"ס דלמא לאו איילונית היא ואת"ל איילונית דלמא קפיד ובכל ספק הוה הרוב להתיר וא"כ האיסור הוה מיעוטא דמיעוטא דמודה ר"מ דל"ח) וא"כ מאי קשיא דלמא ר"א לא ס"ל כוותיה בהא דניחוש ג"כ למיעוטא דלא קפדי (דהוה כמו מיעוטא דמיעוטא כנ"ל) אבל למיעוטא דאיילונית גרידא גם ר"א חייש:

תד"ה ואי. מש"כ המהרש"א ומיהו א"א צריכין לכ"ז כו' ואיכא קטנה דמיעברא ולא מתה כו' והשתא שפיר משכחת לרי"ש כו' ואפי' באותה הבת שהיתה לה מאיש אחר קודם שנשאת לאחיו. תמוה דהא מסקינן שם בנים ה"ה כסימנים כו' וא"כ כבר היתה גדולה קודם שנשאת לאחיו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף