רש"ש/חולין/קל/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א מאירי ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רש"י ד"ה ואם מתו יפדו. ועוד אשמעינן כו' וקסבר קדשי ב"ה לא היו בכלל כו'. תמוה דמאי תלי זה בזה. דהא בבכורות (ר"ד טו) איתא דלריו"ח דאמר דלרבנן אחד קדשי מזבח ואחד קדשי ב"ה היו בכלל כו' אתיא שפיר מתניתין כוותייהו דבע"מ מעיקרא כ"ע מודו דלא בעו העמדה. והכי הל"ל וקסבר קד"מ היו בכלל כו' כי היכי דליתוקמא סיפא דואם מתו יקברו. גם מש"כ קודם וא"פ אה"ק להאכילן לכלבים. וכן לקמן גבי ואם מתו יקברו פי' או משום דא"פ כו'. ג"כ תמוה דהא תנא דמתניתין ע"כ ל"ל דרשה דואכלת ולא לכלביך מדל"ת בסיפא ואם נעשו טרפה יקברו כדדייק הגמרא בבכורות שם:
רש"י ד"ה חוץ מן הבכור. ובע"מ נאכל לכהן. ל"ד דלב"ה שם (לב ב) במשנה נאכל אפילו לעובד כוכבים. אלא ר"ל דניתן לכהן. וכדמסיים לימד על בכור בע"מ שמתנה לכהן:
רש"י ד"ה ועושין תמורה. קודם פדיונן. תמוה דשם (טו ב) איתא להדיא בברייתא דגם לאחר פדיונן עושין תמורה. וע"ש (טז) בגמרא ובתוס' [וכ"פ ברמב"ם בפ"ג מהל' תמורה ה"ד. ולפלא שלהלח"מ שם אישתמיט הגמ' והתוס' הנ"ל] . וכן הא דואם מתו יקברו לטעם השני שבפרש"י. הוא אפילו מתו לאחר פדיה. ואף דהא דהשוחטן בחוץ חייב אינו אלא לפני פדיונן. וכן הא דואם מתו יקברו לפמש"כ לעיל. ל"ק דהא כדאיתא והא כדאיתא:
רש"י ד"ה ראשית הגז. דהא לאו בני גיזה נינהו וכתיב גז כו'. כצ"ל עי' לקמן ר"פ רה"ג בגמרא:
רש"י ד"ה [שכן נכנסו] (תאמר בקדשים). הלקוח פטור ממע"ב כו' דבקרך וצאנך א"ר. לימוד זה תמוה. ועוד דבמע"ב לא כתיב אלא בקר וצאן ובבכורות (ר"ד נו) יליף ליה מבכור אדם ע"ש:
תד"ה תיתי. המ"ל נמי כו' וטרפה. תימה דהא לקמן (קלו ב) איתא דטריפה פטורה ממתנות. ולכאורה הייתי רוצה ליישב דהר"ן פי' שם הטעם דכתיב ונתן לכהן (וברש"י שם ט"ס) לו ולא לכלבו. ובפסחים (לג) יליף רנב"י דמפריש חמץ תרומה אינה קדושה מתתן לו ולא לאורו. ואמר שם דזהו דוקא בלא היתה לה שעת הכושר כגון דאחמיץ במחובר. וה"נ הכא לא מפקינן מיניה אלא בנולד טרפה מן הבטן. אבל ז"א דהא חיובא דמתנות אינו אלא משעת זביחה. וכיון דנטרפה מחיים הוה דומיא דאחמיץ במחובר. עמש"כ שם ברש"י. וי"ל קצת דבריהם אליבא דריו"ח לקמן (קלב ב) דאמר האוכל מבהמה שלא הורמה מתנותיה כאילו אוכל טבלים. ומשמע בתוס' שם דהוה מה"ת. והש"א בתשובה צ"ז כתב דאף דתרומת חמץ אינה קדושה מ"מ טבל הוי ע"ש. וא"כ ה"נ אף דטרפה פטורה מן המתנות מליתן לכהן מ"מ שם טבל על הבהמה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |