רש"ש/חולין/קכו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
מאירי
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png קכו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ר' יוסי אומר רואין מכנגד כו'. מפרש"י משמע דהיה הגי' לפניו רואין את הטומאה. וכ"ה הגי' במשניות. אבל מדברי התוס' ד"ה מאי לאו משמע כגי' שלפנינו בגמרא:

שם ודקא אמרת כו' מכנגד השקוף ולחוץ הבית טהור. ועפרש"י ומשמע דאפי' הפתח פתוח ואהל המשקוף מחובר לבית. מ"מ כיון דכשסוגרין את הדלת הוי אהל בפ"ע אינו מצטרף עם הבית להיות נחשב אהל אחד הואיל דאין בעצמו טפח כדפירש התוס'. ואפי' תחתיו א"מ אה"ט וכ"ש לבית. ונ"פ דמתניתין דרפי"ד דאהלות דהזיז מביא אה"ט כ"ש לא אתיא כוותיה. וע"ש פי"ב מ"ח ופי"ד מ"ד וה' פלוגתת ר"א ור' יהושע בכה"ג:

שם דתניא רש"א שלש טומאות כו'. כה"ג אמר במנחות ס"א במשנה:

רש"י ד"ה אם יש בצוארו פ"ט. רוחב טפח בצוארו. עמש"כ שם על המשנה בס"ד. ומש"כ שם ליישב פי' הרא"ש משום דבעינן אשר בכל משך הגובה טפח יהיה גם הרוחב טפח. עדיין צ"ע דלמה לא נצטרף האויר שתחת קוטר הצואר להשלים רוחב טפח להצואר מתחת:

רש"י ד"ה מביא אה"ט. משום דדופנו העליון כו' ויוצאה דרך פיו כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה הבית טמא. וסתם חלל הגרון אין בו טפח. לכאורה שפת יתר הוא דהא קס"ד דקאי אדאין בצוארו (כולו) טפח:

תד"ה אם. אי צוארו של כלב חשיב דבר שא"מ טומאה כו'. לכאורה תמוה דמאי מספקא להו דהא משנה שלמה שנינו בפי"ג דאהלות מ"ו אלו שאינן ממעטין כו' ולא כזית מן הנבלה ומסיים שם זה"כ כו' והטמא אינו ממעט. ואולי כוונתם לדעת ר' יהודה דפליג בתוספתא הביאה הר"ש והא"ר שם דכזית מן הנבלה ממעט זה"כ אר"י כל טומאה שאינה מן המת כו' ה"ז ממעטת:

תד"ה אנן. גבי כיפה כו' אלא כשיש ברגלה ארבעה. כצ"ל:

תד"ה מאן. ונל"פ דאמאי דקאמר לעיל מאן האי תנא כו' מכלל דאיכא כו'. כאן מצאתי חבר למאי שפרשתי בס"ד בר"ה (ו ב) בד"ה ומאן תנא ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף