רש"ש/בבא קמא/נח/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הרש"ש כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
רש"ש
כובע ישועה
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png נח TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ד"ה תרקב שלשים סאין שמין. עי' רש"א בתוס' מש"כ על פירושו אבל קשה דהל"ל סאה בשלשים סאין או בששים תרקבין וי"ל:

תד"ה שמין דאי אב"ס קאי הל"ל כו'. בל"ז ר"ל דלפירושם דקאי אשדה שייך שפיר ל"נ ועי' דבריהם בפ' השואל והש"ך בחו"מ שט"ז סק"ה מלא דבריהם כדכתיב (דברים כח לח) זרע רב תוציא השדה משמע דמפרש תוציא לנקבה נסתרת וכ"מ באונקלוס[1]. אבל האשכנזי[2] תרגמו לנוכח ובאמת בלשון חז"ל מצינו ל"נ בשדה בפרק ז' ובפ"ח דערכין כ"פ במשנה (ובקדושין כז) מכר לו עשר שדות כו' כיון שהחזיק באחת מהן כו' ועוד הרבה[3]:

בסה"ד אע"ג דבגמרא נקט כו' וכור. עי' רש"א וכן יש לכוין בדבריהם על הא דקאמר ר"פ ולא כור בס' כורין:

שם בא"ד וכדאשכחן בפ' המקבל כו'. משם אין ראיה כ"כ דא"ל דאגב דנקט ד' קבין בלא בית דהמכוון בהם בפירות נקט נמי לכור:



שולי הגליון


  1. כוונת רבינו לגירסה המובאת בתאג' התימני 'תפק חקלא', וכ"נ בכמה נוסחאות ראה בסמוך. אמנם הגירסא לפנינו היא 'תפק לחקלא' וא"כ פירושו שאתה תוציא לשדה.
  2. תרגום רמ"ד כבר נגעו בו רבנן ואפקוהו מבי מדרשא, לשונו שאליה מתייחס רבנו, היא (עה"פ זרע רב תוציא השדה, דברים כח לח) 'דוא ווירסט פיעל זאמען אויף דען אקקער ברינגען', שתרגומו החופשי "זרע רב תוציא (אתה) אל השדה...". וראו גם פירוש רבי יוסף בכור שור (שם) שפירש: זרע רב תוציא. מביתך אל השדה לזרוע, ותחרוש ותזרע ותטרח. ע"כ. ועי' תורה תמימה (ויקרא כז כא הערה קכב). ובשו"ת יד אלעזר (סוף סי' מד) (תשובה לר"י רייפמאן) כתב לקיים דברי הש"ך, שהדבר תלוי בגירסאות בתרגום אונקלוס שם דאם מתרגמינן 'תפיק חקלא' מבואר כדברי רבנו ואם מתרגמינן 'תפיק לחקלא' מבואר כדבריהם [וכתב שעיין בדבר בד' גירסאות שבתרגום אונקלוס שהיו לפניו ובכולם היתה הגירסא 'תפיק חקלא' מלבד בדפוס אוסטרהא שגרס 'לחקלא', וראה לעיל בסמוך שאף גירסת התרגום בתאג' 'תפיק חקלא'], וע"ש שהוכיח מסברא ומגמרא גם מריהטת המקראות דמסתברא כגירסת 'תפיק חקלא'. [מאידך מהמשך הקללות 'כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגור', יש במשמע כגירסת 'תפיק לחקלא'. וכך גם בחגי (א ו) כתיב: זרעתם הרבה והבא מעט. הרי שהקללה היא שזריעה תהיה רבה ולא שהתנובה תהיה רבה (הרב אליהו דיסקין, כי תבא, תשפ"א ד')]
  3. וע"ע בדברי רבינו בערכין (כה:).
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף