רש"י על בראשית רבה/יא

רש"י על בראשית רבה יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י על בראשית רבה - פרשה יא

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  

א  [עריכה]

ולא יוסיף עצב עמה זה האבל. שאין אבילות נוהגת בשבת:

ב  [עריכה]

וקדשו במקושש. לפי שחללו נסקל:

וברכו בעטיפה. אחת לשבת ואחת לחול:

ס"א צריך לערב די לו אם יערב בגד אחד או שנים עם אותן של חול:

צריך לשלשל. אם אין לו מה להחליף ישלשל חלוקו מכמות שהיה נוהג בחול ודיו לפי שנראה עכשיו שאינו עסוק במלאכה והיכרא היא מחול לשבת:

ג  [עריכה]

כל יום שיש בו חסרון. שמחסרין ממה שנברא בו כתיב בו ברכה להשלים החסרון שלא יהיה חסר כלום ע"כ:

בשביעי מאי אית לך למימר. מפני מה כתב בו ברכה והכי אדם נוטל ומסתפק בשבת. ס"א בשביעי מה אית לך למימר והלא לא נברא בו כלום שאין אדם נוטל ומסתפק בשבת:

מפני היציאה. שמוציאין לכבוד שבת ע"כ:

ד  [עריכה]

קלרין. אוצר:

בני בבל בזכות מה הן זוכין חיים. בזכות תורה דכתיב בשמאלה עושר וכבוד (משלי ג):

בזכות מעשר. דכתיב עשר תעשר כדי שתתעשר:

בזכות שבת. דכתיב ברכת ה' היא תעשיר (משלי י):

באשונא דאריסטיין. בשעת הסעודה ויהי בעת לדתה תרגום ירושלמי והוה באשונא דמולדא ס"א:

דיסקוס. שולחן:

ה  [עריכה]

לנגדא את נגיד לי. למשיכת דברים בעלמא את מושכני כלומר בדחייה אתה מדחה אותי שהבאתה ראיה מדבר שלא ראיתי ולא ידעתי אם זה אמת שאמרת ע"כ:

ו  [עריכה]

אפילו אדם צדיך תיקון. הדא הוא דכתיב אשר ברא אלהים לעשות ברא ועשה אין כתיב כאן אלא לומר שהכל צריך תיקון:

ס"א אם חביבה היא המילה מפני מה לא נתנה לאדם הראשון כלומר מפני מה לא נולד מהול אלא ממה שלא נולד מהול אני למד שאין המילה חביבה לפניו ומעצמכם אתם בודים שאתם מוהלין עצמכם השיב לו אותו החבר להפילוסוף אם כדבריך שכל מה שנברא עם אדם מתחלה כשהוא נולד הוא חביב מפני מה מגלח אתה את הראש ומניח את הזקן והלא שער הראש הוא חביב שנברא עמך משעה שנולדת השיבו הפילוסוף מפני שגדל עמי בשטות כשהייתי נער אמר לו החבר אם כן יקטעו את ראשך וישברו את רגליך לפי שגדלו עמך בשטות אמר לו הפילוסוף ולאלין מלייא אתינן כלומר וכי לתשובה הזאת הוצרכתי לדחות אותי בדברי הבלים השיב לו החבר לפי תוכחה שלך השיבותיך אך להוציאך חלק אי אפשר לפטרך ולדחותך בדברי הבלים שאינו עיקר אי אפשר אך עתה אשיבך עיקר הדבר כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריך תיקון החרדל צריך למתק והחטין צריכין ליטחן ואפילו אדם צריך תיקון שצריך למול והרי לך כל מעשה בראשית שחביבין לפניו דכתיב וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד אף על פי כן צריך תיקון ואם תאמר עדיין יש לי להשיב אם אדם צריך תיקון והמילה חביבה תנתן לאדם הראשון לאחר מכאן ישיב המשיב והרי דברים קל וחומר ומה על מצוה קלה שאינה נוהגת בגופו נצטווה עליה ולא קיימה מילה שאדם מתקיים עליה ולא כל שכן הדא הוא דכתיב אשר ברא אלהים לעשות אשר ברא ועשה אין כתיב כאן אלא לעשות לומר שהכל צריך תיקון ע"כ:

ז  [עריכה]

אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת. בפירוש אלא וישמור משמרתי:

ח  [עריכה]

למה ברכו. לשבת:

שאין לו בן זוג. כשאר ימי החול חד בשבת שני זוגו תלתא רביעי זוגו חמשתא ערב שבת זוגו שבת לית ליה בת זוג לכן זווג לו ברכה ס"א:

יום הכפורים נדחה. משום ירקיא ומשום מיתיא כדאיתא סוף פרקא קמא דראש השנה ע"כ:

ט  [עריכה]

שלשה בריות. הקדוש ברוך הוא בורא בכל יום בראשון ברא שמים וארץ ואורה בשני רקיע וגיהנם ומלאכי השרת בשלישי אילנות ודשאים וגן עדן ברביעי חמה ולבנה וכוכבים בחמישי עופות ודגים ולויתן בששי אדם וחוה ורמשים הקדים וברא בו בשלשה דברים ממה שברא בכל יום אותם שהיה לו לבראת בשביעי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף