רש"י כתב יד/בכורות/ס/ב

רש"י כתב יד בכורות ס ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא בסמוך. כלומר העשירי עצמו סמוך אצל גופו אלא בסמוך סמוך לי' דהיינו ט' וי"א:

אף טעותו מיוחדת. שאין ב' קדושים ע"י טעות ואת אמרת ט' וי"א קדושים:

עד שישתוק בט'. שלא ידבר כלל שאם קרא ט' תו לא הוי טעות אם קרא לי' ט' אלא כמאן דקרייה י' ותו לא מקדיש י"א בי' דתרי זמני ט' הוי טעותא לאו מידי הוא וכ"ש אי קרא לט' ט' ולי' י"א קדוש דהא לא נעקר שם י' מנייהו כדאמרינן ואי קרייה לט' י' הוי קדוש ט' ותו לא מקדיש י"א:

דסבר לה כר"י דאמר. במתני' טעות מעשר תמורה וכיון דעבדיה י' לט' תו לא עביד י"א תמורה:

דסבר לה כר"ש אבוה דאמר. במסכת תמורה אין ממיר וחוזר וממיר באותה בהמה עצמה בפ"ק דתמורה [ט.] אמרה ר"י אליבא דר"ש ותניא כותיה:

י' וחולין מעורבין. דחד הוי חולין דט' הוא וט' קרינן ליה ואידך הוי י' גמור:

עשירי מאליו קדוש. ולא ידעינן אי חולין אי מעשר הלכך ירעו והגוזז והעובד בהם אינו לוקה דאימור בשל חולין עבד:

קראן י' י' וט' מעורבין. ובב' יש קדושה אחת דחד הוי ט' וקריי' י' (וקדוש י') (אבל) [ונאכל] במומו כדרבינן עליל מוכל מעשר והי' מעשר גמור ומדלא ידעינן הי מנייהו מעשר ירעו והגוזז והעובד בהם לוקה דשניהם קדושים (וכו'):

י' וי"א מעורבין. וב' קדושים דהא לי"א קרא י' ואע"ג דלא נעקר שם י' ממנו קדוש י"א הואיל ובב"א נקראו ולקמן פליגי איכא מ"ד יקרבו ואמ"ד ירעו ואמ"ד ימותו:

י' וחולין מעורבין. די' קדוש ממילא וי"א י"א קרייה:

הא. יצאו ב' בי' תו ל"ל היינו רישא יצאו ב' בט' וקראן ט' י' וחולין מעורבין הוי כיצאו שניהם בי' וקרא י"א:

והיכא דקרא י' הוי נמי כיצאו ב' בי' וקראן עשירי דהא דין רישא לסיפא דמי בתרוייהו נפק חד חולין וחד י':

הא קמ"ל. סיפא:

דכל (בת אחת:)

בת אחת תרוייהו קדשי. ואפילו י"א דהא מרישא לא שמעינן שהרי תשיעי קדוש בלא עקירות י' אבל יצאו ב' בי' הו"א דלא נתקדש הי"א אפילו קראו י' משום די"א בעי עקירת שם עשירי:

להא שמעתא. יצאו ב' בי' וקרא י' דבק קדושים:

י' ולא דבר. וקרא לי"א עשירי דודאי לא קדש הואיל ולא נעקר שם עשירי ובת אחת לא הוי דנימא מגו דחייל אא' חיל נמי אאידך:

דאי לא תימא הכי. דבת אחת תרוייהו קדושים:

ולא קדם. דאי קדם הוי הקודם י' והי"א חולין דלא נעקר שם י' והוי עשירי וחולין מעורבין אם אינו מכירן:

וקרייה י"א. ואיכא עקירה ומיהו י' גמור הויא י' די' קדוש מאליו:

והדר איערוב וקראן עשירי. ואין ידוע איזה מהם היה קודם דלהוי איהו י' והאי ליקרב שלמים כדין י"א הלכך מעורבין הן ודינן מפורש לקמן דפליגי ביה:

דהדר איערוב. ויצאו כאחת ורבותא קמ"ל דאע"ג דקרייה לי' נמי י' קדוש י"א הואיל ומעיקרא מיהת איעקר שם י':

וכמאן. הם דקחשיב עקירה בי' כי קרייה י"א דלא כרבי לקמן. ואי קשיה לוקמא כגון דקרייה לההיא דקדים דאפיק רישיה ט' לד"ה הויא עקירה הא לא קשיא דהואיל וקריי' לט' ט' ותו לא הוי עקירה אז קרייה לי' ט' דתרי זמני ט' לאו כלום הוא:

כי אמר רבי. עקירה י"א לא הויא עקירה היכא דאית ליה אכתי בהמות טובא לעשר דאמרי' הא דקרייה י"א חד עישורא קאמר כלומר הרי אחד מן המעשרות שהפריש מדיר זה וי' קרייה הכא דלית ליה טפי דתו ל"ל למימר הוי מעשר אחד הלא אין כאן עישור ב' אלא ודאי י"א קרייה (והלא בעיקר תלמודא קא פריך ליה):

יצאו ב' בעשירי. וקרא י' ירעו ויאכלו במומן:

יקרבו. בשלמים דשלמים טעונים סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק כר"מ במנחות ומעשר לא הלכך אי קרבי תרוייהו מעשרי אשתכח דגרע לי"א דהא דיניה קרב שלמים וליתן חזה ושוק לכהן כיון דלא ידע הי מנייהו הוי י"א הלכך קרבי תרוייהו שלמים:

רבנן הוא. דפליגי על ר"ש דאמרי אין מביאין קדשים לבית הפסול לשריפה שלא כדין והכא כי קרב המעשר שלמים ויהיב תרי זמני חזה ושוק לכהן ואינו נאכל אלא לכהנים ושמא לא ימצאו כהנים הרבה לאכול ולא יאכל לב' ימים ולילה אחד וישרפום משום נותר. ופלוגתא דר"ש ורבנן בפ' כל הזבחים דקתני אשם שנתערב בזבחים ר"ש אומר ב' ישחטו בצפון ויאכלו כחמור שבהם והיינו ליום ולילה כדין אשם אמרו לו אין מביאין אשם לבית הפסול שמא לא יאכלו ליום ולילה אחד:

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף