רש"י/תענית/יח/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רבינו חננאל רש"י תוספות חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א גבורת ארי קרן אורה רש"ש |
לאסור את שלפניו. להכי נקט מריש ירחא דניסן לאסור את יום שלפני ר"ח בתענית כדתניא בסמוך לפניהן אסורין דאי משום ר"ח לא היה נאסר כדמפרש דדברי תורה אין צריכין חיזוק:
כמאן כר' יוסי. דמתני' דאמר אף לאחריו בתמיהה ושבקת רבנן אי הכי דאליבא דר' יוסי מוקמת לה למגילת תענית כ"ט באדר נמי דקתרצת לעיל דאדהכי נקט ריש ירחא דניסן דהיינו יום שלשים דאדר הסמוך לניסן לעולם חסר מכ"ט יום הוא משום דקא בעי למיסר יום כ"ט תיפוק ליה דבלאו הכי הוי אסור יום כ"ט דה"ל יום דבתר כ"ח שהוא י"ט כו' ואסור יום שלאחריו כר' יוסי ואמאי נקט ריש ירחא לאסור את שלפניו:
דלא יעידון. שלא יהו צריכין ליבטל מתלמוד תורה שנגזר עליהן שלא יעסקו בתורה:
הפגינו. צעקו כך מתרגמינן בתהלים כל לשון שועה וצעקה לשון פגינה:
אי שמים. גרסינן אהה ה' להקב"ה היו צועקים על אותם שגזרו עליהם גזרות קשות והיו אומרים להם לפני הקב"ה וכי לא אחיכם וכו':
לא נצרכה אלא לחדש מעובר. בשנה מעוברת שיש בה שני [1]אדר והאחד חסר דהשתא כי הוה אדר שני מלא הוה יום שלשים לפני ר"ח ניסן א"נ דעברוה לאדר כגון שלא נראה החדש יום ל' דמשום יו"ט דכ"ח לא מיתסר אלא כ"ט:
[2]רבא[3] אמר אפילו תימא חדש חסר. ואהכי נקט מריש ירחא דאי הוה אסר ליה ליום כ"ט משום בתר כ"ח לא הוה אסר ליה אלא בתענית לחודיה:
דכל שלאחריו כו'. כלומר כל שאסור משום אחר י"ט בתענית הוא דאסור הא בהספד מותר ואהכי נקט מריש ירחא דלהוי האי כ"ט דנקט מוטל בין שני ימים[4] משום דאי מיתסר משום דלפני יו"ט אימור לא איתסר בהספד דהאי[5] דנקט כל שלאחריו כו' לאו משום דלפניו[6] נמי אסור בהספד אלא איידי דפריך דליתסר יום כ"ט משום בתר כ"ח הוא דמיהדר ליה כל שלאחריו כו':
לימא מתשעה[7] ותמניא גופיה. י"ט הוא דהא הוה ליה מהנך ימים טובים דאיתוקם בהו תמידא כדכתיב ביה מריש ירחא עד תמניא:
ה"ג דאי איקלע מילתא ובטליני' לשבעה תמניא גופיה[8] אסור דהוה ליה יומא[9] דאיתותב חגי דשבועיא. דאי איקלע מילתא שאם נגזר גזירה וצריכין להתענות תוך אלו ימים טובים דתמיד ובטלו אותן להתענות בכולן שאין לבטלה לחצאין:
אכתי יומא תמניא אסור משום חגא דשבועיא. ואי קשיא אכתי לימא תשעה ואפילו אם אירע מילתא דבטלי אכתי הוא אסור תמניא גופיה[10] משום קמא יומא דחג שבועיא דהוה יום שלפניו לאו פירכא הוא דהא יו"ט גופיה בטיל ואנא ליקום וליגזור קמיה יומא דאיתותב חגא דשבועיא וכה"ג מתרץ לקמן ביום טוריינוס:
כ"ט נמי. דתרצת לה לעיל לא נצרכה כו' להכי נקט בריש ירחא דאי מיקלע כו':
כרבי יוסי. דאמר בין לפניו בין לאחריו אסור:
כר"מ. סתם מתניתין דקתני לאחריו מותר:
מה ת"ל בהון בהון. דלא להתענאה בהון ומקצתהון דלא למספד בהון וקא דריש לה כדדייק לקמן בהון משמע מיעוט:
ואמר שמואל גרס:
הלכה כרבן שמעון[11]. דמדרבנן נינהו ולא מחמרינן כולי האי:
באלי. שם חכם:
כרבי יוסי. דאמר בין לפניו בין לאחריו אסור:
ה"ג כי אמר רבי יוחנן הלכה אדלא להתענאה. דימים הכתובים במגילת תענית דלא להתענאה לפניהן אסורים ולאחריו מותרין כרבי יוסי ולא כר"מ דאמר אף לפניהם מותר אבל אדלא למספד אין הלכה כרבי יוסי [דאמר] לפניו ולאחריו אסור אלא כר"מ דאמר לפניו אסור ולאחריו מותר:
ומי א"ר יוחנן הכי. דלפניו מיהא אסור כרבי יוסי:
מקדימין. שקראו קודם זמנה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ שני אדרים והראשון חסר והשני מלא דהשתא (הגהות הב"ח).
- ↑ ד"ה רבא הוא דיבור אחד עם ד"ה דכל שלאחריו וכו' (הגהות הב"ח).
- ↑ צ"ל רב אשי אמר וכ"ה בפי' רגמ"ה ובר"ה (יט) בתוס' וכן רגיל רב אשי בלשון אפי' תימא (ברכות ט:, חגיגה יז, מכות כג) (מצור דבש).
- ↑ מוטל בין שני ימים והא דלא קאמר דאסור בהספד משום דהוי יום שלפניו משום דאי מיתסר כו' (הגהות הב"ח).
- ↑ והאי דנקט (הגהות הב"ח).
- ↑ דלפניו אסור נמי בהספד כצ"ל (מצור דבש).
- ↑ מתשעה ביה ותמניא (הגהות הב"ח).
- ↑ תמניא גופי' משום דהוי יומא דמקמי יומא דאיתותב חגא דשבועיא כצ"ל (מצור דבש).
- ↑ יומא קמא דאיתותב ביה חגא כצ"ל והוא דיבור אחד עם ד"ה אכתי וכו' (הגהות הב"ח).
- ↑ אסור תמניא גופיה ולגזור משום קמיה יומא דחג (הגהות הב"ח).
- ↑ כר"ש ב"ג דמדרבנן (הגהות הב"ח).