רש"י/תענית/ח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רבינו חננאל
רש"י
תוספות
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ב

נאמרה עצירה באשה כו'. כלומר על כולן מבקשים רחמים:

פלג. בריכה:

כמין קובה. אהל מלא מים:

אם לשבט. אם גזר הקב"ה רוב גשמים לרעה אז יורדים בכח כשבט שמכה בכח וחזרו בתשובה הקב"ה מורידן על הרים וגבעות מקום שאין שם איש:

אבל אם לחסד. שיורדין בנחת ימציאהו לארצו לארץ ישראל:

אתרתי. לא בעינן רחמי אהדדי כדלקמן:

דלא ליתבו בתעניתא. דלא בעו דליתי ברכה לעולם בשבילן:

נבעי רחמי אכפנא. דליתיב שובעא ומותנא ליבטל ממילא:

דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב. לחיים ולא למתים דאינו מביא שובעא כדי להמית בני אדם אלא כדי שיחיו:

משביע לכל חי רצון. שובע נותן לבני אדם חיים:

על זאת. על חדא משמע בעזרא כתיב:

על רזא דנא. בדניאל כתיב:

דלא ליתבו בתעניתא. דלא בעו דליתי ברכה לעולם בשבילן:

ניקבל עילוון. יומי תעניתא דמשום קבלה מהני לן כתעניתא וכי בטיל גזרה עבדין להו:

ומנלן דעבדינן הכי. כלומר דמהני אי עבדינן הכי:

אשר נתת לבך להתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך. אלמא משקיבל עליו נשמעו דבריו:

כשני אליהו. בימי אחאב שהיה העולם צריך לגשמים דכתיב (מלכים א יז) אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי:

סימן קללה. שבני אדם צריכים לחזר בשוק לקנות סעודת שבת[1]:

והיינו דאמר ר' שילא:

קשי יומי דמיטרא. שאין בני אדם יכולין לעשות צרכיהן:

כיומא דדינא. שני וחמישי שמתקבצין בני אדם לדון עם חבריהן כתקנת עזרא שיש הומות וקולות ואוושות ביום הגשמים כיום הדין ובערב שבת כל שכן דקשי מיטרא:

ומבטלינהו. לירידת גשמים שטורחין[2] בני אדם ואינן יכולין לצאת ולבא:

צדקה לעניים. שמתעדנין בה ונוח להן יום ברור ומתחממין בה ביום הצינה:

יראי שמי. שומרי שבת:

פרוטה שבכיס. אפי' מעשה ידים שאינן צריכים לגשמים מתברכין:

ברוך השולח ברכה. (שיפוע) ומזכיר בה מלכות ואזכרה ככל הברכות כולן:

הרי זו תפילת שוא.[3] ושוב אין ברכה נכנסת בה:

בדבר הסמוי מן העין. שאינו יודע הסכום:

כאפיקים. כאפיקי נחלים:

בנגב.[4] יבשה והנה חרבו מתרגמינן נגיבו:

אפיקי ים. מוצאי[5] ים אלמא אפיק לשון מים ואפיקים בנגב נמי לשון גשמים:

גייסות. חיילות כשאתה מרווה תלמי הארץ בגשם מיד גדודים נוחין כדלקמן[6]:

פוסקי צדקה ברבים. לשם ולפנים ואורחא דמילתא נקט שאין אדם עשוי לפסוק צדקה בינו לבין עצמו ואינו נותן:

נשיאים ורוח. באין לעולם כאילו גשמים יורדין ואינן יורדין בשביל האיש המתהלל במתת שקר דכשם שהוא עושה לפנים ומחניף את העניים אף שמים מחניפין את הארץ שמראין נשיאים ורוח וגשם אין אי נמי אין קאי אשלשתם דמכל אלו נעצרין:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון


  1. סעודת שבת. הוא סוף דיבור, ואחר כך מתחיל הדיבור והיינו דאמר ר' שילא קשי יומי דמיטרא. שאין כו' (הגהות הב"ח).
  2. שטורדין (גליונות קה"י).
  3. הרי זו תפלת שוא. דשוב אין ברכה (הגהות הב"ח).
  4. בנגב. לשון יובש והנה חרבו (הגהות הב"ח).
  5. מוצאי מים אלמא כו' כצ"ל (הגהות הב"ח).
  6. ברש"י שבעין יעקב ליתא תיבת כדלקמן.