רש"י/תענית/ו/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י תענית ו ב

הנודר עד הגשמים. דאמר קונם אם אהנה מדבר זה עד הגשמים:

עד שתרד רביעה שניה. בנדרים הולכין אחר לשון בני אדם ואין קורין גשמים לראשונה עד שתרד שניה שמכאן ואילך מקולקלות הדרכים ומאוסות מפני הגשמים ל"א עד הגשמים משמע תרי דהיינו רביעה שניה:

כל אדם. אפילו העשירים:

פרט. לא תפאר אחריך (דברים כד) לא תטול תפארתו ממנו:

משילכו הנמושות. בשדה דמכאן ואילך נתייאשו שאר העניים לפי שיודעין אם נשאר לקט שכחה ופאה נמושות נטלום:

נמושות. לשון ממשש:

משילכו עניים בכרם ויבאו. כלומר שלקטו וחזרו ובאו פעם שניה והשתא מסחי דעתייהו עניים:

משתרד רביעה שניה. דעד ההיא שעתא לקטו הכל:

דאזלי אתיגרא. הולכין בנחת ומעייני טפי מחזיק בפלך (שמואל ב ג) מתרגמא אתיגרא:

לקוטי בתר לקוטי. עני מוליך בנו אחריו שמכאן ואילך פוסקים שאר עניים מללקוט:

ה"ג רב פפא אמר לשבילי הרשות. כלומר שיש רשות מב"ד לעוברי דרכים לקצר שבילן לילך בשדות:

בשבילי הרשות. פי' בדרך שעשוי דרך השדות והכרמים:

עד שתרד רביעה שניה. שמכאן ואילך גדלה התבואה וקשה לה דישת הרגל דאמר מר בפרק מרובה בתנאים שהתנה יהושע מהלכין בשבילי הרשות וכו':

בתבן וקש של שביעית. ספיחים שגדלו בשביעית דיש בהן איסור שביעית או תבואה שגדלה בשביעית לאחר שנכנסה:

כלה לחיה מן השדה. לשון זכר כמו (בראשית יח) עשו כלה כלומר כלה האוכל:

כלה לבהמתך. כמו כלה בחימה כלה ואינימו (תהלים נט) ומשירדה רביעה שניה מכאן ואילך אין תבן וקש בשדות שהגשמים עושין אותן זבל:

והולידה. כאדם שמוליד:

גשמים ברביעה ראשונה. אם באין כל כך שנימס הקרקע יפין הן ואין צריך להתענות:

לגוף בה פי חבית. ששותת מן המים עד שנעשה תיחוח כל כך שיכול לעשות מגופת חבית בלא תוספת מים:

אין בהם משום ועצר. אין זו קללה של ועצר את השמים:

קודם ועצר. קודם זמן ק"ש דכתיב ביה ועצר את השמים אע"פ שלא יהיה רוב גשמים:

אבל ירדו קודם ועצר דצפרא יש בהן משום ועצר. הואיל ולא ירדו ביום ואין יפין לעולם:

לית בהו מששא. ואין שנתן מתברכת:

וחסדכם כענן בקר. שאין בו ממש:

מיטרא במיפתח בבי. אם יורדין בבקר כשפותחין הפתחים יקפל החמר שמוכר תבואה את שקו ליכנס לישן מפני שהשנה מתברכת ויהיה שובע בעולם ולא ישתכר במכירת תבואתו אלמא יפין הן:

דקטיר בעיבא. אם נתקשרו שמים בעננים עבים ולא קלושים אין בהם משום ועצר:

דקטיר בעננא. שהיא קלושה מעב אין בו ממש:

טבא לשתא. אשריה כלומר טובה יש לשנה דטבת ארמלתא שאין גשמים יורדין בה להרביע את הארץ:

איכא דאמרי דלא ביירי תרביצי. אותן מקומות שמרביצין בהן תורה אינן בורות מפני שהדרכים יפין הן והולכין התלמידים ממקום למקום ללמוד תורה ל"א לא ביירי תרביצי גנות שאינן גדילין על רוב מים כגון כרשינין:

לא שקיל שודפנא. אין השדפון נאחז ומתדבק בתבואה:

מנוולתא. שהדרכים מנוולים בטיט מפני הגשמים:

הא דאתא מיטרא מעיקרא. שירדו הגשמים בזמנן במרחשון וירדו אף בטבת רעים הן שכבר די לעולם בגשמים של מרחשון:

דלא אתא מיטרא מעיקרא. טבא לשתא דטבת מנוולתא לשון אחר הא דאתא מיטרא מעיקרא טבא דמנוולתא:

אין בהם משום ועצר. דאותן של קצת מדינה שירדו להן גשמים מוכרין לאחרים:

ואמר רב יהודה אמר רב שתיהן לקללה. אותן שירדו ואותן שלא ירדו מפני שרוב גשמים קלקלו את תבואתם:

הא דאיכא מיטרא טובא. יותר מדאי שתיהן לקללה:

כדמבעי ליה. אין בהם משום ועצר שקצת מדינה תספק לקצת מדינה:

תמטר תהא מקום מטר. כלומר יותר מדאי:

מאימתי מברכין על הגשמים. בפרק הרואה (ברכות נד.) אמרינן על הגשמים אומר הטוב והמטיב והתם (דף נט:) פרכינן הך ברכה דתקון לה רבנן ומשנינן לה הא דחזא מיחזא והא דשמע משמע:

חתן לקראת כלה. שירדו כל כך שכשהטפה נופלת יוצאה אחרת ובולטת כנגדה מפי מורי ל"א שהשווקין מקלחין מים שוק מקלח וזה מקלח כנגדו:

רוב ההודאות. כלומר רוב ההודאות אתה קורא להקב"ה ולא כל ההודאות והכי משמע ברוך אתה ברוב ההודאות ולא בכל אלא כך חותם בא"י אמ"ה אל ההודאות דמשמע כל ההודאות:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---