רש"י/שמואל א/כ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון מראי מקומות דפים מקושרים הפטרת ערב ראש חודש פסוקים יח-מב

רש"י ‏ שמואל א כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

כפשע. כפסיעה אחת נפטרתי מפניו, והכה בחנית בקיר, באותה פסיעה נצלתי מן המות:

ה

הנה חדש מחר. חידוש הלבנה, וכל אוכלי שולחן המלך אין נמנע איש מלבא ביום טוב אל הלחם:

ואנכי ישוב אשב עם המלך לאכול. לשון הווה הוא, ואנכי רגיל לישב עם המלך תמיד לאכול סמוך לו:

ושלחתני. מעתה, ונסתרתי עד הערב של יום שלישי, ולא אהיה עם האוכלים, ויפקד מושבי, ויתמה המלך עלי, או מחר או למחרתו:

ו

נשאול נשאל. רשות שאל ממני:

זבח הימים. משנה לשנה בזמן הזה:

ז

אם כה יאמר טוב. שלא יחרה לו:

שלום לעבדך. אין בלבו להרגני:

ואם חרה יחרה. זהו שאהא לו מצוי להרגני:

כלתה הרעה מעמו. סוף דבר מחשבה רעה לו עלי:

ח

ועשית חסד. לשלחני:

ט

חלילה לך. כזאת לחשדני שאדע בו שכלתה מעמו הרעה ולא אגיד לך:

י

מי יגיד לי. במקום שאסתר שם:

יב

ה' אלהי ישראל. לשון שבועה:

השלשית. בימי מחר, זהו יום שלישי כשעה של עכשיו, כי מחר חדש, ושמא לא יתמה מחר אבי, אבל יתמה ביום השלישי:

יג

כה יעשה לי. הקב"ה, כי אחקור את אבי ואמצא שהוא טוב אליך, אם לא אשלח על ידי שליח וגליתי אזנך, כי הטובה אני יכול לגלות, ואם ייטיב אל אבי להרע לך, אותה לא אגלה, פן יודע לאבי מקום שאתה שם, וגליתי אני בעצמי את אזנך:

יד

ולא אם עודני חי. לשון בקשה הוא, כמו (מלכים-ב ה יז): ולא יתן נא לעבדיך. ואינו זז ממשמעו, ולא תעשה לי טובה בעודני חי, שתעשה עמי חסד ה' בטרם אמות, ומהו החסד, שלא תכרית את חסדך מעם ביתי, בזאת תכרות לי ברית בחיי:

טו

ולא בהכרית ה'. וגם לא תסיר חסדך מה', כי אף בבא הפורענות על בית אבי, שידעתי שיכרית המקום את אויביך:

טז

ובקש ה'. את הברית הזאת:

מיד אויבי דוד. כנה הכתוב, ופירושו: בקש הקב"ה את העון מיד דוד, כשעבר על הברית ואמר למפיבושת (שמואל-ב יט ל): אתה וציבא תחלקו את השדה, יצתה בת קול ואמרה: רחבעם וירבעם יחלקו את המלכות (שבת נו ב). וכן תרגם יונתן: ואתפרע ליה ה' מיד שנאי דוד:

יח

מחר חדש. ודרך כל אוכלי שולחן המלך לבא ביום מועד אל השולחן:

ונפקדת. אבי יפקדך וישאל היכן אתה: כי יפקד מושבך. שיהיה מושבך חסר, שאתה יושב בו וכן תרגם יונתן: ותתבעי ארי יהי מרוח בית אסחרותך:

ונפקדת. לשון זכרון:

כי יפקד. לשון חסרון:

יט

ושלשת. שלשת ימים, ואז תרד מאוד, כלומר לכשתגיע היום השלישי, תרד במקום סתר ותתחבא הרבה, כי אז יבקשוך, ובאת אל המקום הסתר הזה אשר אתה נסתר בו היום, שהוא יום מעשה מלאכה וכן תרגם יונתן: ביומא דחולא, שאותו היום נסתר, כמה שנאמר (פסוק כד): 'ויסתר דוד בשדה' מיד, 'ויהי החדש' מחר:

האבן האזל. אבן שהיתה אות להולכי דרכים:

האזל. הולכי הדרך, וכן תרגם יונתן: אבן אתא, אבן האות:

כ

צדה אורה. לא מפיק ה"א, ופתרון צדה כמו לצד, כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה, הטיל לה ה"א בסופה, בצד אותה אבן, אורה חצים למטרה, כדי שלא יבין הנער, וזה סימן יהיה לך לנחש אם אתה צריך לברוח:

כא

והנה אשלח וגו'. ודרך המבקש חץ הירוי, הולך עד מקום שרואה שהחץ הולך, ואינו יכול לכוין יפה, פעמים שהוא מחפשה והחץ להלן ממנו, ופעמים שהוא הולך להלן מן החץ ומחפשה, והניחוש הזה יהיה לך:

אם אמור אומר לנער וגו' קחנו ובואה. צא אתה בעצמך ממקום מחבואך, וקחנו ובוא אלי, כי אין לך לירא, כי שלום לך, הקב"ה חפץ שתהא כאן ולא תירא, ואפילו שמעתי מאבא רעה:

כב

ואם כה אומר וגו' לך כי שלחך. הקב"ה אומר לך לברוח ולהמלט:

כג

והדבר אשר דברנו. ברית שכרתנו יחד:

הנה ה' ביני וביניך. עד על אותו דבר:

כה

אל מושב הקיר. בראש המטה אצל הקיר:

ויקם יהונתן. עמד ממקומו, לפי שאין דרך הבן להיות מיסב אצל אביו, שדרכן היה לאכול מסובין על המטות, והיה דוד מיסב בין יהונתן ובין שאול, עכשיו שלא בא דוד, לא היסב יהונתן, עד שישב אבנר מצד שאול, ואחר כך ישב יהונתן מצד אבנר ואם תאמר לא ישב כלל, הרי הוא אומר (פסוק לד): ויקם יהונתן מעל השלחן, מכלל שישב:

כו

מקרה הוא. קרי ראה:

בלתי טהור הוא. ועדיין לא טבל לקריו, שאלו טבל לקריו, אין צריך הערב שמש לחולין:

כי לא טהור. זו היא נתינת טעם לדבר, לפי שאינו טהור, לפיכך לא בא, שלא יטמא את הסעודה:

כז

ממחרת החדש. ממחרת חידוש הלבנה:

השני. ביום שני לחדש:

כט

והוא צוה לי אחי. גדול הבית צוה לי שאהיה שם, והוא אחי אליאב:

אמלטה. אשקמוצי"ד בלע"ז, אלך יום אחד ואבוא:

ל

נעות המרדות. לשון נע, אשה נעה ונדה, יוצאנית, כאשר תאמר 'זעוה' מן 'זע', כן תאמר 'נעוה' מן 'נע', והתי"ו מן הדיבוק, שהוא דבוק למרדות:

המרדות. שהיא ראויה לרדות ולייסר דבר אחר: כשחטפו בני בנימן מבנות שילה שיצאו לחול בכרמים, היה שאול ביישן ולא רצה לחטוף, עד שבאתה היא עצמה והעיזה פניה ורדפה אחריו:

נעות. על שם הכרמים, והיא גת, כמו (עבודה זרה עד ב): נעוה ארתחו. יטופון נעווהי בחמר (תרגום פרשת ויחי פסוק חכלילי עינים (בראשית מט יב)), ולא מן השם:

לד

נעצב אל דוד. בשביל דוד:

כי הכלימו אביו. בשביל דוד:

לה

למועד דוד. למועד אשר קבע לו דוד:

לו

להעבירו. החצי עבר את הנער:

מא

מאצל הנגב. (תרגום:) מסטר אבן אתא דלקבל דרומא:

עד דוד הגדיל. הרבה לבכות:

מב

לך לשלום. והשבועה אשר נשבענו, ה' יהיה עד עליה עד עולם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף