רש"י/שבת/קכ/ב

רש"י שבת קכ ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמ' הוא דאמר כר"ש. דשרי לעכובי דליקה בעור גדי:

גרם כיבוי. כי האי גוונא כשמגיע למים הוא כבה:

מי אמר. דילמא הא דקתני במתני' ועושין מחיצה בכל הכלים לאו בחדשים המתבקעים קאמר:

נר. דולק קרושיי"ל:

אלא בשכח. דשכחו מבעוד יום על הטבלא שלא מדעת:

אבל מניח נעשית. טבלא בסיס לדבר האסור ואסור לטלטלה כדי לנערה:

לייט עליה. על כל המורין כן:

כר' יהודה. דאמר דבר שאין מתכוין אסור:

בפסיק רישיה. והכא נמי הרוח מכבהו:

כנגד המדורה. ואע"פ שרוח מנשבת ומבעיר האור:

מאי טעמא דמאן דאסר. אין דרך להבעיר ברוח מצויה ולא פסיק רישיה ולא ימות הוא:

אף כלי כפר שיחין. חרס העשוי מאותו עפר חזק הוא ואין משתבר אלמא לר' יוסי בגרם כבוי טפי מיקל מדרבנן:

וכי תימא איפוך מתני'. ותני ברישא דברי ר' יוסי וחכמים אוסרין בכלי חרס חדשים כו':

ור' יוסי דברייתא. דמשמע דבהנהו דפקעי מודה דהא כפר שיחין וכפר חנניה הוא דקשרי:

לדבריהם קאמר להו. לדידי כל הכלים שרו דגרם כבוי מותר אלא לדידכו נהי דאסריתו גרם כבוי אודו לי מיהת דבהני אפילו גרם ליכא:

כורך עליו גמי. קס"ד השתא כדי שלא ימחק את השם במים אלמא לרבנן גרם מחק אסור ולר' יוסי שרי:

ובלבד שלא ישפשף. דהוי מוחק בידים:

ותסברא. דהכא גמי דאצרכוה רבנן משום שלא ימחק הוא:

האי גמי היכי דמי. להגין עליו:

אי דמיהדק. שלא יכנסו בו מים וימחק הוי חציצה:

ואי דלא מיהדק. לבשרו:

עיילי ביה מיא. ואינו מגין מלמחוק:

תיפוק ליה דמשום דיו. בלא גמי נמי חייץ דיו ומשני בלחה:

מכל מקום קשיא. גמי לרבנן למה להו:

מכלל דלר' יוסי כו'. בתמיה והא כתיב לא יראה בך ערות דבר (דברים כג טו):

אלא אי איכא גמי הכי נמי. דמודה ר' יוסי דצריך לכרוך עליו גמי ולא סגי ליה לאנוחי ידיו עליו דילמא מישתלי ושקיל ליה לידיה:

טבילה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף