רש"י/שבת/פה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png פה TriangleArrow-Left.png ב

גזירה שמא ימלא. ואחר כך יזרע בחברתה אצל הגבול מתוכה כאשר זרע האמצעית[1] ולא ישים ללבו עירבוב של שתי הערוגות:

ולא יהא אלא ראש תור. כלומר אפילו מילא אותו[2] ואחר כך זרע גרעין אחד בחברתה ואין הפרש כשיעור בינו לבין זרע שבזו מה בכך לא יהא נדון אלא כראש תור ירק הנמשך ובא משדה זו לשדה זו שנראה יפה שאינו מזו שנכנס לה אלא מזו שיוצא ממנה ואיכא היכירא וליניקה לא חיישינן ראש תור קרי ליה לפי שכן דרך לסוף השדה[3] להיות מתקצרת החרישה ולימשך באלכסון כראש תור (כזה): תבנית:תמונה להוספה

אין ראש תור בערוגה. אין תורת היתר ראש תור מערוגה לערוגה אלא משדה גדולה לתוך ערוגה או מערוגה לתוך שדה גדולה או משדה גדולה לתוך שדה גדולה אבל שתי ערוגות לא הוי היכר אלא דומה כאילו הן אחת דלא חשיבא כל חדא באפיה נפשה:

והא קא מערבי בהדדי. העלין של ערוגה זו בעלין של חברתה מלמעלה שאין ביניהן אלא שני טפחים של גבולין:

בנוטה שורה לכאן ושורה לכאן. ממשיך של רוח זו בצד קרן מזרחית צפונית ושל רוח זו לצד מערבית דרומית וכן כולן להרחיקן שלא יהיו זה כנגד זה כמו שפי' גבי אתקפתא דלעיל דמקום קרנות ולא גזר שמואל שמא ימלא את הקרנות כך נראית שיטה זו בעיני ולא פירשו רבותי כן שהם פירשו[4] קרנות אלו גבולין ויש לי גמגומים בה הרבה גם בכל הש"ס לא שמעתי קרנות אלא זויות ומצאתי לי סמך ביסודו של רבי שמעון הזקן אחי אמי מפי רבינו גרשום אבי הגולה[5] ותשובת רבינו יצחק בן יהודה שהושיבה בג' פנים לא ישרו בעיני:

הפקיע. לשון קריעה שקורע הקרקע כמו מבלאי מכנסי הכהנים היו מפקיעין (סוכה דף נא.):

תלם. מענה שורה:

על פני כולה. שהעביר מזרע שבצפון לזרע שבדרום דרך האמצעי וזרעו מאחד המינין או ממין ששי מהו מי מבטל תורת שורה הלכות ערוגה בשביל תלם אחד או לא:

בא עירבוב וביטל את השורה. ואסור:

וביטל את השורה. ואסור:

שתי שורות של קישואים. ואצלן שתי שורות של דלועין ואצלן ב' שורות של פול המצרי ולא בערוגה אלא בשדה גדולה:

מותר. דשתי שורות חשיבי למיהוי שדה לנפשייהו והוי היכירא דכל מין ומין מילתא באנפי נפשיה:

שורה אחת. מכל אחד הוי עירבוב [דלא חשיבא כל חד[6] שדה לנפשה אלמא תלם אחד הוי עירבוב]:

דאיכא שראכא. זמורותיהן ארוכות ומתערבות הרבה מלמעלה ונראה עירבובן במקומות הרבה:

כל גנתו ירק. של הרבה מינין:

עושה. כל ערוגותיה מרובעות ו'[7]:

ועוגל. בכל ערוגה ה' וזורע בעוגל מין אחד ויש היכר הרבה לדבר ואין צריך להרחיב בין ערוגה לחברתה וזורע חצי טפח הסובב את כל ערוגה וערוגה משאר מינין לפי שכל אחד ואחד נראה מקומו חלוק לעצמו:

והאיכא דביני וביני.[8] הן גבולי הערוגה שאמרנו למעלה ערוגה ו' חוץ מגבולין ואותן גבולין כשיזרעם מחברים את היקף ריבוע הערוגות והוי עירבוב שהרי הם של שני מינין:

במחריב בין הביניים. ואינו זורען ולמלאות דקאמר ר' יוחנן לאו דוקא למלאות כל הגנה קאמר אלא שיהיו כל ערוגותיה מליאות ולעולם חוץ מגבוליהן:

אם היו. ריבוע הערוגות זרועין שתי זורע בין הביניים ערב:

עבודת ירק בירק אחר. כמה שיעור עבודתו להרחיק חבירו ממנו כדי עבודתו:

ו' טפחים. לה' זרעונין כמו ששנינו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון


  1. ואח"כ יזרע בחברתה אצל הגבול שבתוכה כאשר זרע באמצעית וכו' (דקדוקי סופרים לפרש"י).
  2. אותם (דקדוקי סופרים לפרש"י).
  3. ואיכא היכרא טובא וליניקה לא חיישינן: ראש תור קרי ליה לפי שכן דרך סוף כל שדה להיות מתקצרת וכו' (דקדוקי סופרים לפרש"י).
  4. פירשוה (דקדוקי סופרים לפרש"י).
  5. ומצאתי לי סמך ביסודו של רבי שמעון הזקן אחי אימא מפי רבינו גרשום אבי הגולה: [ע"כ] [ש"מ כי אחי אמו של רש"י תלמיד רגמ"ה. ובזה נתגלה דרך הקבלה שקבל רש"י מרגמ"ה ע"י דודו והוא הוא רבו הנזכר ברש"י פרק ערבי פסחים שמסר לו דברי רגמ"ה] (דקדוקי סופרים לפרש"י).
  6. דלא חשיבא כל חד למהוי שדה לנפשה וכו' (דקדוקי סופרים לפרש"י).
  7. ככל ערוגותיה מרובעות וכו' (דקדוקי סופרים לפרש"י).
  8. והאיכא דביני וביני. גרסינן והן גבולי הערוגה (דקדוקי סופרים לפרש"י).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף