רש"י/שבת/עח/ב

רש"י שבת עח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נייר מחוק. שוב אינו ראוי לכתוב לפיכך צריך שיעור גדול לכרוך ע"פ צלוחית:

קלף כדי לכתוב פרשה קטנה. דאיידי דדמיו יקרים לא עבדי מיניה קשרי מוכסין אלא תפילין ומזוזות ולא מיחייב בשיעורא זוטא:

דיו לכתוב שתי אותיות. לרושם על שתי חוליות של כלי או על קרשים לזווגן:

כדי לכחול עין אחת. לקמן פריך עין אחת הא לא כחלי:

דבק. גליד:

כדי ליתן בראש השפשף. בגמרא מפרש לה:

כדי לעשות נקב קטן. כלי שנותנין בו כסף חי סותם פיו בזפת או בגפרית ונוקב בתוך הסתימה נקב דק להוציא בו:

חרסית. לבינה כתושה:

לעשות פי כור. שהמפוח נכנס בו:

פטפוט. רגל למקום מושב הכור שהיו מושיבין על כן העשוי לכך כגון טרפייד לשפות הקדירה:

סובין כדי ליתן ע"פ כור של צורפי זהב. במקום שאין פחמין צורפין זהב באש של סובין:

לסוד קטנה שבבנות. טופלות סיד להשיר את השיער:

גמ' חבל נמי ליחייב. בשיעורא זוטא: דחזי נמי לתלאי דנפה וכברה:

דחריק. כעין חרקי מתוך שהוא קשה פוגם את העץ:

הוצא. של לולבי דקל:

כפיפה מצרית. סל העשוי מצורי דקל:

סיב. ודילי"ת שגדל סביב הדקל כעין מלבוש ונכרך סביבותיו ועולה:

על פי משפך. אונטודיי"ר:

לסנן את היין. שמעכב הפסולת והקמחים מליכנס לפי הכלי:

רבב. שומן או שמן:

אספוגין. רקיק שנותנין בתנור וטחין תחתיו אליה:

וכמה שיעורא. של איספוגין:

כדור. פלוט"א:

שתי אותיות. קס"ד שתי אותיות דידן דזוטרן:

נייר חלק. שלא נכתב בו מעולם:

קשר של מוכסין. לא בעי גליון לבית אחיזה שאוחזו כולו בכפו פשוט ורואה:

בלובן. גליון:

הכא בית אחיזה לא צריך. שיכול לאוחזו במקום המחק והשטר במקום הכתב:

משהראהו למוכס. ורואה שמחל לו ראש הנהר את המכס שוב אין צריך לו ולא חזי למידי:

מאי בינייהו. כלומר במאי פליגי ולמאי קאמר רבי יהודה דצריך לו:

רהיטי מוכסא. קוראנ"ש שרצין אחר העוברים להעליל עליהם שלא נתנו המכס וטורח לעוברים לחזור למוכס ומצניע החותם להראות לאלו ולת"ק לא מצנע ליה להכי דכי רהטי בתריה הדר לגבי מוכס:

מוכס קטן. פעמים שיש מוכס גדול שטורח לו לעמוד על הגשר כל היום וממנה מוכס קטן וזה מתחלה אינו מראה החותם של מלך אלא לגדול ולרבי יהודה צריך לו שהרי הקטן ימנענו מלעבור ולת"ק אין צריך לו שהגדול מוסר לו סימן דברים ואומר לקטן ועובר:

למוכס שני. של מעבר אחר ולא לפוטרו מן המכס אלא להראות שהוא נאמן וחשוב ואינו מבריח עצמו מן המכס כדי שלא יעליל עליו לאחר זמן:

משפרעו. (לוה) פטור לקמיה מפרש להו:

מאי בינייהו. כלומר מאי פלוגתייהו ומה טעם נותנין לדבריהם:

אסור לשהות שטר פרוע. משום שנא' (איוב יא יד) אל תשכן באהליך עולה הלכך מלוה לא משהי ליה לצור ע"פ צלוחיתו משום איסור ולוה נמי לא משהי ליה שמא יבא לידי מלוה ויחזור ויתבענו:

מותר. הלכך כי הוציאו מלוה חייב דצריך לו לכרוך ע"פ צלוחית:

במודה בשטר שכתבו. הלוה מודה שכתבו צריך לקיימו ולומר לא פרעתי וכל כמה דלא אמר הכי לאו שטרא הוא אי לאו משכח סהדי להכיר החתימה דמאן קא משוי ליה שטרא לוה דאמר כתבתיו לוה נמי הא קאמר פרעתי הפה שאסר הוא הפה שהתיר הלכך משפרעו כלומר משיאמר פרעתי פטור דלא צריך ליה ור' יהודה סבר אין צריך לקיימו דכיון דמודה שכתבו ולוה בו הרי הוא כאלו קיימוהו חותמיו וגובה בו כ"ז שמוציאו:

עד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף