רש"י/ראש השנה/כח/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א חי' הלכות מהרש"א יום תרועה פני יהושע בית מאיר ערוך לנר רש"ש |
קא משמע לן. דאע"ג דמתעסק הוא יצא דמצות אין צריכות כוונה:
זמן המקרא. של קריאת שמע והוא היה קורא בתורה פרשת שמע:
קורא להגיה. אף קרייה אין כאן אלא מגמגם:
דקא מנבח נבוחי. ואינו תוקע כשיעור תקיעה המפורש במשנתנו בפ' אחרון (דף לג:):
אלא מעתה. דשאין מתכוין למצוה כמתכוין דמי:
הישן בשמיני בסוכה. שלא לשום מצוה:
ילקה. שהרי מוסיף על מצוה ועובר משום בל תוסיף:
מצות אין עובר עליהן. בבל תוסיף אלא בזמנן כגון חמשת המינין בלולב וה' טוטפות בתפלין חמש ציציות בטלית אבל תוספת יום על ימים או שעה על שעה אין זה מוסיף:
בשלא סיים. אלא הוסיפה באמצע:
והא סיים קתני. בברייתא:
הניתנין במתנה אחת. כגון דם בכור שנתערב בדם בכור חבירו או בדם מעשר:
ינתנו מתנה אחת. והרי יש בה משניהן ועולה לשניהן:
מתן ארבע. שלמים ואשם ועולה ותודה:
דלמא קסבר רבי יהושע כו'. ומתרתי הנך ממתני' ומברייתא איכא לאותובי לרבא:
אנן הכי אמרינן. אנן דמייתינן סייעתא מהא דטעמא משום דאי הדר מתרמי ליה כו' הכי קאמרינן ליה לרב שמן:
מאי טעמא שבק מתניתין כו'. שבק מתניתין הניתנין במתנה אחת משנה היא בשחיטת קדשים:
לותיב ממתניתין. דאלימא לאקשויי:
לא סגי דלא יהיב. אי הדר מתרמי ליה דקדשים לא מפסיד:
לצאת לא בעי כוונה. דבלאו מתכוין יוצא ידי חובתו:
לעבור בעי כוונה. שיתכוין לשום מצוה ואי לא לא עבר:
והא מתן דמים כו'. שאין מתכוין בשאר מתנותיו לשם בכור וקאמר רבי יהושע הרי הוא עובר על בל תוסיף: