רש"י/ראש השנה/כג/ב

רש"י ראש השנה כג ב

אף חרים וכייר וגדר. היו משיאין המשואות בראשי הרים שלהן:

ביני ביני. דהנך דמתני' הוו קיימין הנך:

באידך גיסא. [של] א"י לצד בבל שני צדדים של א"י נמשכין לצד בבל:

בין כל אחת ואחת. דהנך דמתניתין:

איסתתום דרכי. ואחזו ההולכין דרך עקלתון:

בסירים. קוצים:

מתני' חצר גדולה היתה בירושלים כו' כל העדים מתכנסין. ביום השבת שחללוהו לבוא ולהעיד:

לא היו זזין משם. לפי שיצאו חוץ לתחום והיוצא חוץ לתחום אין לו אלא ד' אמות:

מן הנהר. שהוא גדל פתאום ושוטף את בני העיר ואת הילדים:

גמ' ויעזקהו. סייגו בגדר אבנים סביב סביב בעיגול כמו טבעת:

לישנא דצערא. על שם שאסורין כאלו בזיקין שאין זזין משם כל היום:

סעודות גדולות. אלמא לא הוה להו צערא:

מתני' כיצד בודקין את העדים כו' לפני החמה. החמה הולכת לעולם ממזרח לדרום ומדרום למערב וממערב לצפון שנאמר (קהלת א) הולך אל דרום וסובב אל צפון והלבנה אינה נראית ביום שלשים לעולם אלא סמוך לשקיעת החמה שמתוך שהיא דקה וקטנה אינה נראית בעוד שהחמה בגבורתה מדלא קתני למזרחה או למערבה שמע מינה אין נראית להם בדרום וקא ס"ד שהיו שואלין את העדים אם ראוה מהלכת לפני החמה או לאחריה לצפונה של חמה ראיתם אותה או לדרומה של חמה ובגמרא פריך לפני החמה היינו לצפונה שהרי אין נכון לבדוק ולשאול אם לדרומה אלא בזמן ששניהן החמה והלבנה במערב שאם הם בדרום אינה יכולה להיות לא לצפונה ולא לדרומה אלא או למזרחה או למערבה וכשהן במערב אם לפני החמה היא זהו לצפונה שהרי לצד צפון הם הולכין ואם לאחריה היא הרי זה לצד דרום:

כמה היה גבוה. מן הארץ לפי ראיית עיניכם:

לאין היה נוטה. ראשי הפגימה לאיזה צד נוטין לצד צפון כזה (] או לצד דרום כזה [):

אם אמר לפני החמה לא אמר כלום. מפרש בגמרא:

גמ' היינו לפני החמה היינו לצפונה. הא חדא מילתא היא כדפרישית לעיל:

פגימתה לפני החמה. פונה לצד החמה או לצד אחר ועלה קתני סיפא אם אמר לפני החמה לא אמר כלום דמעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה:

דלא לימרו עובדיה. העובדין את החמה:

גירי

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף