רש"י/קידושין/ד/ב
הא אמרת כו'. ומאי תקשה ליה אי אשמועינן קרא בגר דאילונית דתיפוק ביה:
ותנא מייתי ליה מהכא. קידושי כסף דיליף להו רב יהודה דלעיל מאין כסף נפקי ליה לתנא מקיחה דשדה עפרון:
כי יקח איש אשה ובעלה. והצריכה הכתוב גט לפוטרה מקיחה זו כדכתב סיפא דקרא והיה אם לא תמצא וגו':
והלא דין הוא. שתהא נקנית בכסף מק"ו ולמה לי קרא:
שאינה נקנית בביאה. אם מסרה ליה לביאה לשם שפחה אינה שפחתו בכך:
נקנית בכסף. כדכתיב מכסף מקנתו (ויקרא כה):
זו שנקנית בביאה. כדיליף לקמן מובעלה:
יבמה אינה נקנית בכסף. ליבם להיות כאשתו להוציאה בגט בלא חליצה כדיליף לקמן (דף יד.) יבמה יבא עליה ויבמה ביאה גומרת בה ואין כסף גומר בה:
מעיקרא דדינא. ממקום שאתה בא ללמוד דהיינו אמה העבריה יש להשיב ולהכי קאמר מעיקרא דדינא פירכא שהתשובה שהשיב בתחילה יבמה תוכיח לאו מעיקרא דדינא אתיא אלא ממקום אחר:
שכן יוצאה בכסף. שפודה את עצמה בתוך שש שנים אם תרצה כדכתיב (שמות כא) והפדה והואיל וכסף חשוב בה לפדותה חשוב נמי לקנותה:
שאינה יוצאה בכסף. כדנפקא לן מספר כורתה ואין דבר אחר כורתה:
ואיצטריך למיכתב ויצאה חנם. למילף מיניה כדיליף לעיל יש כסף לאדון אחר:
היכא דיהבה איהי לדידיה. כסף וקדשתו דאמרה ליה התקדש לי:
ליהוו קידושין. דכיון דאשמועי' דכסף עביד אישות מה לי כסף דידיה מה לי כסף דידה להכי הדר תנא קרא זימנא אחריתי בהדיא כי יקח איש ולא כי תקח אשה לאיש:
שכן אין קנינה לשום אישות. הלכך לא שייכא בה ביאה:
שכן זקוקה ועומדת. לזה מחמת קידושי המת ואין ביאה באה אלא לגמור אבל קנין דמעיקרא לא: