רש"י/פסחים/עו/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
אסור. דבלע היתר מאיסור:
עילאה גבר. העליון נוצח הלכך חם לתוך צונן אסור שהעליון מחממו לתחתון והרי שניהן חמין ובלעי מהדדי וצונן לתוך חם מותר שהעליון מצננו לתחתון ולא בלעי:
ושמואל אמר תתאה גבר. הלכך חם לתוך צונן מותר וצונן לתוך חם אסור ואף על גב דהילכתא כרב באיסורי בהא הילכתא כשמואל דהא תניא תרתי מתני' כוותיה כדלקמן:
והדר חרס ומחמם ליה לרוטב. דהוי צלי מחמת דבר אחר:
אקורי מיקר ליה. ואמאי יטול את מקומו ולא גרסינן בקולף את מקומו סגיא:
לסולת דהדר הודרניה. לסולת אשר סביבותיו:
הדר הודרניה. לשון סחור סחור[1] ליה:
ואמאי יקמוץ. והכא נמי לא גרס ביטול את מקומו סגיא:
[צונן הוא]. דאקורי קא מיקר ליה וקליפה מיהא בעיא דאפילו צונן גמור הוא הפסח מאחר שנצלה ויבש שאי אפשר דלא עייל ביה סיכת השמן פורתא:
וצונן לתוך חם אסור. אלמא תתאה גבר:
עד דמיקר ליה. קודם שיצטנן בלע כל דהו:
כבוש. בחומץ:
הרי הוא כמבושל. ואם נכבשו איסור והתר יחד[2] כולן אסורין:
שאין נאכל מחמת מלחו. שהמליחו הרבה עד שמקדיח טעמו מחמת מלחו קצת ואינו ראוי לאוכלו אלא אם כן היה מדיחו והאי אין נאכל לאו לגמרי קאמר שאין שום אדם יכול לאוכלו אלא כיון שנתקלקל טעמו אינו נאכל מחמת מלחו קרי ליה ואסור:
כמכא. כותח ואית ביה נסיובי דחלבא:
מפשרוניא. מקום:
ולא אמרן. דצלי בקליפה סגי ליה אלא דלית ליה פילי פילי קרבנ"ש:
ואי מיתבל. בר גוזלא בתבלי אסור דתבלי מרככי ליה ומייצי ובלעי לכותחא ובר גוזלא צונן הוה כדמפרש: