רש"י/פסחים/עו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


רש"י TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png עו TriangleArrow-Left.png א

אסור. דבלע היתר מאיסור:

עילאה גבר. העליון נוצח הלכך חם לתוך צונן אסור שהעליון מחממו לתחתון והרי שניהן חמין ובלעי מהדדי וצונן לתוך חם מותר שהעליון מצננו לתחתון ולא בלעי:

ושמואל אמר תתאה גבר. הלכך חם לתוך צונן מותר וצונן לתוך חם אסור ואף על גב דהילכתא כרב באיסורי בהא הילכתא כשמואל דהא תניא תרתי מתני' כוותיה כדלקמן:

והדר חרס ומחמם ליה לרוטב. דהוי צלי מחמת דבר אחר:

אקורי מיקר ליה. ואמאי יטול את מקומו ולא גרסינן בקולף את מקומו סגיא:

לסולת דהדר הודרניה. לסולת אשר סביבותיו:

הדר הודרניה. לשון סחור סחור[1] ליה:

ואמאי יקמוץ. והכא נמי לא גרס ביטול את מקומו סגיא:

[צונן הוא]. דאקורי קא מיקר ליה וקליפה מיהא בעיא דאפילו צונן גמור הוא הפסח מאחר שנצלה ויבש שאי אפשר דלא עייל ביה סיכת השמן פורתא:

וצונן לתוך חם אסור. אלמא תתאה גבר:

עד דמיקר ליה. קודם שיצטנן בלע כל דהו:

כבוש. בחומץ:

הרי הוא כמבושל. ואם נכבשו איסור והתר יחד[2] כולן אסורין:

שאין נאכל מחמת מלחו. שהמליחו הרבה עד שמקדיח טעמו מחמת מלחו קצת ואינו ראוי לאוכלו אלא אם כן היה מדיחו והאי אין נאכל לאו לגמרי קאמר שאין שום אדם יכול לאוכלו אלא כיון שנתקלקל טעמו אינו נאכל מחמת מלחו קרי ליה ואסור:

כמכא. כותח ואית ביה נסיובי דחלבא:

מפשרוניא. מקום:

ולא אמרן. דצלי בקליפה סגי ליה אלא דלית ליה פילי פילי קרבנ"ש:

ואי מיתבל. בר גוזלא בתבלי אסור דתבלי מרככי ליה ומייצי ובלעי לכותחא ובר גוזלא צונן הוה כדמפרש:




שולי הגליון


  1. רש"י ד"ה לסולת וכו', סחור. הוא סוף דיבור, ואח"כ מתחיל הדיבור אקורי קא מיקר ליה ואמאי יקמוץ (הגהות הב"ח).
  2. ד"ה הרי הוא וכו', כולו אסור. הוא סוף דיבור (הגהות הב"ח).


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף