רש"י/עירובין/צט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהדורה תליתאה ורביעאה

רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
קרן אורה
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png צט TriangleArrow-Left.png א

מדסיפא ר"מ. הא דלא יפתח דאיירי ר"מ בהו:

הא הוציא. החפץ מד' אמות חייב אע"ג דהוא עומד בגבוה והגביהו למעלה מי' והעבירו לא אמרי' העברת מקום פטור הוא אלמא בתר הנחה ועקירה אזלינן והרי נטלו מתחילת ארבע והניחו לסוף ארבע:

פטור אבל אסור. מדרבנן דילמא אתי לעבורי דרך למטה מעשרה:

מחשבתו. שהוא צריך לכך משווא לה הוצאה חשובה:

זרק. מתחילת ד' לסוף ד':

בפי הכבשן. שקלטה שלהבת ונשרפה:

בתר עקירה. מן הגוף אזלינן והן נעקרין מן החלל של הגוף וחייב דמוציא מן הגוף שהוא רה"י לרה"ר:

או בתר יציאה. שיוצא מן הגוף ממנו והרי פי אמה ברה"ר ואין כאן עקירה מרה"י:

ואע"ג דלא היפך. בתמיה דמשום תליש' לחודיה אמר ר' יהודה דאסור דלמיפק קאי ואפי' דלא היפך בה בתוך פיו:

היה אוכל דבילה. של תרומה:

בידים מסואבות. סתם ידים שלא נטלו הוו שניות ופוסלות את התרומה:

ר"מ מטמא. שהרי הוכשרה התרומה ברוק שבפיו:

ר' יוסי מטהר. דקסבר כל זמן שהרוק בתוך פיו לאו משקה הוא והרי הוא כגופו של אדם ואינו מכשיר:

היפך. ברוק להוציאו לחוץ טמא דלמשדייה קאי ומכשיר:

מוחלפת השיטה. החליף ר' יהודה שיטתו ויצא הימנה:

לא תחליף. לא תימא מוחלפת היא דמתניתין דקאמר אע"ג דלא היפך קאי למשדיי' בכיחו עסקינן ליחה שנתלשה מן הגוף ע"י חולי שקורין טו"ש:

כיחו ונתלש. לא יהלך ד' אמות עד שירוק:

מאי לאו. תרתי קתני כיחו וכן רוקו:

כדשנינן מעיקרא. מוחלפת השיטה:

חייב מיתה. בידי שמים:

כל משנאי אהבו מות. תורה אמרה להאי קרא בפרשת ה' קנני:

אלא למשניאי. למשניאים דעתו באנינות:

והא מינס אניס. שעל כרחו הוא ע"י חולי או הצינה:

כיח ורק קאמרינן. שרקק אותו בפני רבו והיה לו להסתלק משם או להבליעו בכסותו:

מתני' וישתה ברה"ר. ויושיט צוארו לרה"ר וישתה גזירה שמא יכניס הכלי אצלו:

וכן בגת. מפרש בגמ' לענין מעשר:

גמ' רישא רבנן. לעיל אוקימנא להא דקתני עומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר כרבנן דפליגי עליה דר"מ במתני' גבי מפתח ולא גזרינן שמא יכניס והכא גזר שמא יכניס כר"מ והא ליכא למימר דשתיית המים תהוי הכנסה כמשתין ורוק דלא דמי דהתם קא עקר מרשות זו וקא עבד הנחה לרשות זו אבל שותה עביד עקירה והנחה בחדא רשותא דהא ברשות שהוא שותה בה פיו עומד ובפיו הן נחין מיד:

בחפיצין הצריכין לו. אפי' רבנן מודו דגזר בהו דמתוך שהוא צריך להם יכניסם אצלו הלכך משקין הללו צריכין לו וגזרינן:

כרמלית מאי. מהו שיעמוד בכרמלית וישתה ברה"י או ברה"ר:

היא היא. כי היכי דלא יעמוד ברה"ר וישתה ברה"י כך לא יעמוד בכרמלית וישתה ברה"י:

היא גופה גזירה. אי דעייל לגביה כלי ליכא איסורא דאורייתא אלא גזירה דרבנן דלא ליתי לאפוקי מרה"י לרה"ר ואנן ניקום ונגזר שתיה אטו הכנסת כלי:




שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף