רש"י/עירובין/צח/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהדורה תליתאה ורביעאה ריטב"א חי' הלכות מהרש"א בית מאיר קרן אורה רש"ש |
למטה משלשה. הגיע ראש הספר לשלשה סמוך לקרקע ארעא סמיכתא הוא והרי הוא כמונח:
אלא הא דאמר רבא. בפ' הזורק במס' שבת (דף ק.):
תוך שלשה לרבנן. דפליגי עליה דר"ע בקלוטה כמי שהונחה ואמרי דהזורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים למטה מעשרה לא אמרינן הואיל ונקלטה ביו"ד תחתונים שהן רה"ר הרי היא כמי שהונחה לחייבו אפי' זרק למטה משלשה לא מיחייב אם עד שלא הגיע לארץ נשרף או בלעו כלב אלא אם כן נח על גבי משהו ואפילו לא הוי מקום ארבעה הויא הנחה ולמעלה משלשה אם נח פטור ואפי' לר"ע דאי מקום ארבעה הוא כרמלית הוא ואי לית ביה ארבעה מקום פטור הוא:
נימא כתנאי אמרה לשמעתיה. דהא תנא קמא אפילו כי לא נח נמי גזר למטה מג' משום דילמא זמנין דאין אגדו בידו ולרבא כי אין אגדו בידו נמי כי האי גוונא דלא נח לא מיחייב אם קלטו והחזירו קודם שנח:
מתני' זיז שלפני החלון. בולט מן הכותל גבוה י' ורחב ד':
נותנין עליו. בני עלייה דרה"י הוא:
גמ' דמפיק להיכן. להיכן בולט:
דמפיק לרה"י. לחצר:
כלים הנשברים. כלי חרס וזכוכית שאם נפלו ישברו דליכא למימר דילמא אזיל ומייתי להו:
קערות וכוסות וקיתוניות. כולם כלים הנשברים הם דסתמייהו דחרס:
משתמש בכל הכותל. אם הזיז מוטל לארכו אצל הכותל על פני כולו משתמש בכל הזיז:
עד עשרה התחתונים. כלומר כל מקום שהוא בין סמוך לחלון מיד בין מופלג הימנו הרבה ובלבד שלא יהא בתוך עשרה תחתונים שברשות הרבים:
למטה הימנו. למעלה מעשרה:
משתמש בו. בתחתון ע"פ כל הכותל אם מונח לאורכו אצל הכותל:
האי זיז. עליון היכי דמי:
אי דלית ביה ארבעה מקום פטור הוא. ואפילו כנגד חלונו לא לשתמש נהי דמקום פטור הוא ומותר לכתף עליו כדקי"ל מקום שאין בו ארבעה מותר לבני רה"ר ולבני רה"י לכתף עליו מיהו תשמיש תדיר לא משתרי ביה דלא חזי לתשמישתא ושכיחי כלים למיפל לרה"ר ואע"ג דאוקמינן בכלים הנשברים הני מילי בדאית ביה ד' דלא שכיחי למיפל כולי האי אבל הכא דרובא נפלי מחזי כמאן דשדי להדיא לרשות הרבים:
חורי חלון הוא. כלומר זוית החלון והרחבתו הוא ולשון חורי דנקט משום דגבי שבת שייך למימר חורי רשות הרבים כרשות הרבים וכן חורי רה"י כרה"י דמי כגון כותל הסמוכה לרה"ר ויש בה חורין פתוחין לרה"ר למטה מיו"ד הוי רה"ר:
מתני' עומד אדם ברה"י. בבית או על הגג ושוחה ונוטל חפץ ברה"ר כאן ומניחו כאן:
ובלבד שלא יוציאנו מארבע אמותיו. ממקום שהיה מונח בו ואשמועי' מתניתין דלא גזרינן שמא יכניסנו אצלו:
וישתין ברה"ר. דמפיק מרה"י לרה"ר:
משנתלש רוקו בפיו. משנתעגל ונאסף לצאת:
לא יהלך ארבע אמות עד שירוק. דכיון דלמשדייא קאי משאוי הוא:
גמ' מתני ליה רב כו'. גזירה שמא יכניסנו אצלו:
ועבדת כר"מ. דאיהו הוא דגזר שמא יביא אצלו כדלקמן בפירקין [דף קא.] לא יעמוד ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים שיטול מפתח ברשות הרבים ויפתח בו פתח הסמוך לרשות הרבים שמא יכניס אצלו במקום שהוא: