רש"י/עירובין/עז/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
דיוני הלומדים על מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
מקצת עלין מגולין. משום שבת נקט ליה דבעי למיתני ניטלין בשבת שנוטלן ואוחזן בעלין שלהן:
אינו חושש. משום כלאי הכרם[1]:
ולא משום שביעית. אם שנה שביעית היא:
ולא משום מעשר. לשמא נשרש וניתוסף ואם היה חושש למעשר צריך לעשר את תוספתו ליכא למיחש להכי דלא נשרש:
מרא. פושיי"ר:
חצינא. דולדוייר"א:
סולם המצרי. הואיל וקטן הוא ונוח ליטלו משם אינו ממעט:
חווקין. אישקלוניי"ש:
כובדו קובעו. ומתוך שהוא כבד אין נוטלין אותו משם ולא משום איסור אלא משום שקשה ליטלו:
סולם רחב ד' מכאן. בחצר זו וכן בזו ובהן עולין ויורדין מזו לזו:
ואין בין זה לזה ג'. כלומר אפי' אינן מכוונין זה כנגד זה אבל אין מרוחקין זה מכנגד זה ג' הוו כמכוונין והוי פתח ואם רצו מערבין אחד אבל מרוחקין זה מכנגד זה ג' טפחים לאו פתח הוא:
ולא אמרן. אלא בכותל צר שאין נוח להלך עליו:
אבל. יש ברחבו ד' אפילו מופלג טובא שהרי עולה לראשו ומהלך בראשו עד שמגיע לסולם חבירו:
בנה איצטבא. של עץ:
על גבי האיצטבא. סמוך לכותל ויש אויר מפסיק בין זו לזו שהיה לעליונה רגלים:
אם יש. בתחתונה אורך ד' ובה נתמעט גובהו של כותל מי':
ממעט. דל עליונה מהכא:
אי נמי אין בה ד' ויש בעליונה ד' ואין בין זה לזה ג'. חשבינן להו כחד ואע"פ שהמיעוט הזה קצר מלמטה הואיל ומתמלא שיעורו מלמעלה שפיר דמי אבל יש ביניהן שלשה תרי נינהו ומיעוט באויר לאו שמיה מיעוט:
ששליבותיו פורחות. שליבות חוקין שקלוני"ש בלע"ז מדרגות שלנו שקורין גרדי"ץ קרי ליה נמי סולם וסולם שאינו עשוי כעין מדריגה אלא כעין שליבות שלנו שיש אויר בין חווקיהן והיינו פורחות שפורחות זו על זו וזקפו אצל הכותל:
אם יש בשליבה התחתונה ארבעה. ובה נתמעט הכותל מעשרה ממעט:
אי נמי כו'. כדפרישית גבי איצטבא ושליבה תחתונה נמי כשאין מובדלת מן הקרקע שלשה קאמר:
- ↑ במשנה למלך (פ"ג מהל' כלאים ה"ו) כתב דמדברי רבנו כאן מבואר דס"ל כהראב"ד דלפת וצנון הוו כלאים בהדי הדדי.