רש"י/עירובין/נג/ב

רש"י עירובין נג ב

ירשיע. לא היה זוכה להורות כהלכה:

על אותו עון. עון דנוב עיר הכהנים:

אתה ובניך עמי. שמואל קאמר לשאול כשהעלהו ע"י בעלת אוב:

אכוזו תנן או עכוזו. בבכורות (דף מ.) גבי מומין תנן שאין לו אלא ביצה אחת הרי זה מום רבי עקיבא אומר מושיבין אותו על עכוזו וממעך אם יש ביצה אחרת סופה לצאת אכוזו עגבותיו וכן עכוזו:

ידעי. היו יודעין:

כתרדין על אדמה. ירקרקת היתה כצבע ירק הארץ:

אמר למאן. מדבר בשפה רפה ולא פירש האות ואינו ניכר אם עמר אם חמר אם אימר:

עמר למילבש. לעשות בגדים:

אימר לאיתכסאה. שה לשחוט:

תא דאוכליך חלבא. היתה רוצה לומר בואי ואוכליך חלב ואינה מפרשת לחתוך תיבות זו מזו ולהשמיע כל תיבה ותיבה ומצטרפות שתי תיבות כאחת [ומגמגמת התיבות ואומרת תאכליך לביא] ואומרת נמי שלוכתי בכ"ף והיתה רוצה לומר שלובתי בב' כמו משולבות כלומר חברתי:

תוכליך לביא. קללה משמע שתאכלך לביא:

מרי כירי. ורוצה לומר קירי והוא אדון ואמרה כירי והוא עבד:

תפלא הות לי. רוצה לומר טבלא הות לי ואמרה תפלא והיא קורה:

וגנבוך מין. רוצה לומר גנבוה ממני ואמרה גנבוך מין דמשמע שגנבו את הדיין:

וכדו הות דכי שדרו לך עילויה לא מטיין כרעיך אארעא. גדולה היתה כ"כ שאם מותחין אותך עליה לא היו רגליך נוגעות בארץ והרי שטויות הרבה וכדו משמע עכשיו ובעיא לומר וכדן הות ועוד שהיתה מזכרת תלייה בדיין ואומרת אם תולין אותך עליה כו':

עלת. שם כלי שדולין בו יין מן החבית וממלאין הכוסות:

נקפת בכד. מנקפת בחבית כלומר כבר כלה היין נוגע בתחתית החבית:

ידאון נישריא לקיניהון. ילכו תלמידים לבתיהם כלומר יפסקו סעודתן [שאין עוד יין]:

(או) יעדי בתר חברתה מינה. נסיר מגופת חבית האחרת ונמזוג עוד:

ותתקפי עלת בכד. תהא צפה עלת בכד בריוח:

כאילפא בימא. כאניה הצפה בים תתקפי כמו אקפו ידייכו בחגיגה (דף טז:) וכמו קפא תהומא דסוכה (דף נג.) צף התהום ועלה:

בלשון חכמה. שלא יבינו האחרים:

שור משפט. תרדין תור דין שור תור משפט דין:

בטור מסכן. הר דל חרדל:

משייל באושפיזא. שואל עוברי דרכים בענין אושפזיכני:

גבר פום דין חי. אוש פי זו חי אוש כמו איש פום כמו פי דין כמו זה:

מה זו טובה יש. כלומר כמה טוב לו:

אתריגו לפחמין ארקיעו לזהבין. הבעירו את הפחמין להיות אדומין כאתרוג שישטחו גחלים הלוחשות על פי הכירה להתחמם כנגדן:

ארקיעו. שטחו כמו רקיע:

לזהבין. גחלים לוחשות אדומות כזהב:

מגידי בעלטה. תרנגולין המודיעין עונות הלילה:

בהן. על הפחמין:

הצפיננו. הראנו לשון צופיה הליכות ביתה (משלי לא):

צפון. הוה מתחבא דלא היו יודעים התלמידים להיכן היה והיו שואלים ממנו:

עלץ בנערה אהרונית אחרונית עירנית והנעירתו. שמח הלילה בנערה אהרונית ועכשיו הוא ישן:

עירנית. בעלת חן וחריפה כאדם ער והנעירתו לא היה יכול לישון:

אמרי לה אשה. אהרונית בת כהן אחרונית מתה אשתו ראשונה וזו אחרונה:

מסכתא. אהרונית מסדר קדשים עבודת אהרן אחרונית סיים אחרת והתחיל בזו עירנית עמוקה וחמורה ומעוררת לומדיה:

נתיעץ במכתיר. נטל רשות מנשיא מכתיר ע"ש שנותן רשות לסמוך ולקרותו רבי ומאז והלאה הוא כשר להיות מוכתר ליקרא רבי מומחה לרבים ואם טעה לא ישלם:

והנגיב. והדרים הלך לו לדרום:

למפיבושת. לפני זקני דרום שהן חכמים מאד ע"ש שהיה מפיבשת אדם גדול קרי להו הכי:

לא נצחני אדם. בדברים:

הקדיחתו. שרפתו כמו כי אש קדחה (דברים לב) כלומר נתנה בו מלח יותר מדאי:

אין משיירין פאה באילפס. כשהשמש מערה מן האילפס לתוך הקערה אין דרך להניח באילפס כלום לצורכו אבל כל אחד מניח פאה בקערה ומחזירה לשמש והוא מאכל שמש:

פרשת דרכים. דרך פורש לכאן ולכאן:

ארוכה. שמאריך הדרך:

וקצרה. שמוציא מבוי העיר פנוי ליכנס:

בטשה

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף