רש"י/עירובין/לא/ב

רש"י עירובין לא ב

אכסניא. חיילות מלכי ישראל שמטילין אותן על בני העיר לזונן והוו להו כעניים שהרי אינן בבתיהן:

שהקדימו בשבלין. לתרומה גדולה דמן התורה התרומה קודמת למעשר דראשית קראה רחמנא ומן המותר הוא נותן מעשר ראשון ללוי ועכשיו הערים הלוי וקדמו כדי שלא יחסרנו כהן אחד מנ' במעשר:

מכל מעשרותיכם. בלוים כתיב:

תרימו את כל תרומת ה'. אפילו תרומה גדולה:

ומה ראית. דמוקמת קרא דחיוב בהקדימו בכרי וקרא דפטור בהקדימו בשבלים:

האי. הקדימו בכרי אידגן וכיון דנקרא דגן נעשה טבל לתרומה כדכתיב (דברים יח) ראשית דגנך:

והאי לא אידגן. וכי שקליה לוי עדיין לא היה טבול לתרומה:

ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו. קס"ד בתרומת מעשר קאמר וקא פריך פשיטא:

לא נצרכה שהקדימו בכרי. והא תרומה דקאמר היינו תרומה גדולה דחזי לאפרושי מיניה מקמי דליפרשי מעשר מיניה קאמר:

כדאמר ליה רב פפא לאביי. לעיל בשמעתין:

אסימון. מעה בלא צורה פנטו"ן בלע"ז:

ונתן הכסף. במקדיש שדהו כתיב ויסף חמישית כסף ערכך (ויקרא כז):

מתני' שאינו מודה בעירוב. כותי:

גמ' גובה את העירוב. מבני חצר ומערב עליהם:

עירובי חצירות. דערובי רשותייהו בעלמא הוא הלכך ממילא מיערב ואע"ג דאין מעשה הקטן כלום לא איכפת לן כדתנן לקמן (דף עא.) בעל הבית שהיה שותף עם שכיניו א"צ לערב אבל עירובי תחומין אקנויי שביתה הוא וקטן לא אלים למיקני:

לקבל הימנו. קודם שיגיע שם והמקבלו עירב עליו:

דילמא לא ממטי ליה. קטן עד לידו של מקבל:

בעומד ורואהו. עד שמוליכו:

ודלמא ההוא לא שקיל מיניה. ולא מערב ליה אף על פי שהבטיחו:

קוף ופיל. פעמים שהן מלומדים:

בשל תורה אין חזקה כו'. כלומר לא סמכינן אחזקה עד דחזינן דעבד:

בשל

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף