רש"י/סנהדרין/סג/ב

רש"י סנהדרין סג ב

לומר שאין לוקין עליו. דמשמע שזה עונשו של לאו שאם הותירו ישרפנו ויפטר:

לא מן השם הוא זה. כלומר טעם זה אינו מן העיקר:

שמור לי. המתן:

לא יגרום לאחרים. לעובדי כוכבים:

וכל ישראל ישמעו ויראו. ולא יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך:

בת בקלנבו. לן באותה עיר והיא נקראת על שם עבודת כוכבים שבה:

ראה אחת מרובה כשלש. זב שראה ראיה ארוכה שהוא שופע כג' ראיות שנעשה בהן זב גמור שהוא כמגדיון לשילה כשיעור מהלך מאותה עבודת כוכבים ששמה גדיון עד שילה שהן שתי טבילות ושני ספוגין שכן נתנו חכמים שיעור בין ראיה לראיה כדי לטבול ולהסתפג באלונטית דהיינו בין ראיה ראשונה לשניה טבילה וספוג וכן בין שניה לשלישית:

קרס. נתרז כלומר כרע על ברכיו ונתרז דהיינו ליצנותא דאישתעי ביה קרא לא יוכלו מלט משא הרעי שבנקביהם לא יוכלו לסבול ונתרז:

לעגלות בית און. על עגלים שבבית אל:

יגורו שכן שומרון. ידאגו שוכני שומרון:

כי אבל עליו עמו. שיטלם סנחריב וילך לו:

וכמריו. שהיו נושאין אותו:

עליו יגילו. ששמחים על כובד משא שגלה מהם:

אלא כבידו. משא עגבותיו וריעי שבהן ואע"ג דלאו בעלי חיים נינהו ואין להם ריעי משתעי בהו קרא ל' גנאי:

מרעיבים את העגלים. בעלי חיים שהיו עובדין אותן והיו מרעיבין אותן ועושין דמות עצביהם של בעלי ממון כלומר דמות דיוקנם ומעמידין אותן בצד אבוסיהן של עגלים ומחמת שהיו רואין את הדמות תמיד היו מכירין אותן ורצין אחריהם וממשמשין בהן כלומר האכילנו ואומרין להם הכומרים עבודת כוכבים חפץ בך וכו':

זבחי אדם. משמע אותן שזבחו האדם:

עגלים ישקון. לאחר מכאן לעגלים ישקון:

ישקון לזבוח אדם מבעי ליה. להם הם הכומרים אומרים עגלים הללו נושקין אתכם לזבוח עצמכם להם:

ואנשי בבל עשו את סכות בנות. פסוק א' בס' מלכים באותן אומות שהושיב סנחריב בשומרון ובעריה ועשו להם עבודת כוכבים:

תרנגולת. לדמות תרנגולת היו עובדין ובלשונם קורין לתרנגולת סוכות בנות:

ברחא קרחא. עז ברחא קרוי כל צאן והעז קרי ליה קרחא ע"ש שאין לו צמר כל כך:

נבחן. כלב נובח:

דאדר ליה למריה. מהדר את אדוניו ומכבדו שמשליך עליו משאו שהיה צריך לטעון על צוארו אדר מלך מהדר את מלכו כלומר את אדוניו:

לעשות לו כן. לשורפו באש כמו הספרוים:

סלמנדרא. חיה קטנה שיוצאה מתנור שהאש בוערת בו שבע שנים והסך מדמה אין האור שולט בו ובאחז מצינו כתוב (מ"ב טז) גם את בנו העביר באש ולא מצינו לו בן אלא חזקיהו:

אלא להתיר להם עריות בפרהסיא. שהיה יצרן תקפן על עריות אמרו נפרוק כל עול תורה מעלינו ואל יוכיחונו על העריות אבל על עבודת כוכבים לא תקפן יצרן:

כזכור בניהם מזבחותם. משמע שהיו להם געגועין עליהם כאדם שיש לו געגועין על בנו ובזכרו נאנח והכי משמע כזכור בניהם דומה להם זכירת מזבחותם ואשריהם:

בתר דאביקו ביה. אחר שנתקשרו בהן מעצמן תקפה חיבתן עליהן:

תפוחי רעב. כמו נפוחי:

הם

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף