רש"י/סוכה/נג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש
עמק סוכות

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"י TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png נג TriangleArrow-Left.png א

יש מהם אומרים. היינו תושבחתא דמתני' שמשבחין להקב"ה על כך:

אלו חסידים. כל חסיד הוי חסיד מעיקרו:

שלא ביישה כו'. שלא עברנו עבירה בילדותנו לבייש את זקנותנו:

אם אני כאן הכל כאן. דורש היה לרבים שלא יחטאו בשמו של הקב"ה אם אני כאן הכל כאן כל זמן שאני חפץ בבית הזה ושכינתי שרויה בו יהא כבודו קיים ויבאו הכל כאן ואם תחטאו ואסלק שכינתי מי יבא כאן:

הכי גרסינן בתוספתא הוא היה אומר למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי אם תבא לביתי. ונראה לי שאף כאן צריך לגורסה כן משום דאמר ר' יוחנן בתרה רגלוהי דבר איניש כו' ואי לא גרסינן ליה מאי שייכא דר' יוחנן הכא:

שצפה על פני המים. שחתכו את ראשו והטילוהו למים והכיר בו שהוא רוצח ופגעו בו עכשיו לסטים כיוצא בו:

אמר לה על דאטפת אטפוך. על שהצפת גלגולות של אחרים במים אטפוך הציפוך אחרים עכשיו:

לסוף מטיפיך יטופון. עוד יבא יום ויציפו גולגולתם של אלו שהרגוך:

לאתר דמתבעי. למקום שנגזר עליו למות בו משם הוא מתבקש ליטול נשמתו:

תמן מובילין יתיה. לשם רגליו מוליכות אותו:

תרי כושאי. על שם שהיו יפים קרי להו הכי:

אליחורף ואחיה. פסוק הוא במלכים שהיו סופרים לשלמה:

דקא בעו מינאי. אלו מתבקשים ממני למעלה שהגיע זמנם למות ולא היה יכול ליטול נשמתם כיון שלא נגזר עליהם למות כי אם בשער לוז:

מסרינהו. שלמה:

לשעירים. לשדים שהוא היה מלך עליהם כדכתי' (דברי הימים א כט) וישב שלמה על כסא ה' למלך שמלך על העליונים ועל התחתונים:

אמטינהו למחוזא דלוז. עיר שאין מלאך המות שולט בתוכה כדאמרינן בסוטה (דף מו:):

ערבין ביה. לשמים משלמין ערבותן ומוליכין אותו למקום שמתבקש שם:

שני גודליו. של שתי ידיו ונשען עליהן עד ששוחה ונושק את הרצפה לקיים מה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה (תהלים קב):

וזו קידה. האמורה בכתובים דאמר מר קידה על אפים אין לו להשתטח להגיע לארץ גופו אלא פניו בלבד מי שיודע ויכול לעשות כן ובדורו של רבן שמעון לא היה אחד מעומדי עזרה יכול לעשות כן אלא הוא:

איטלע. נעשה חיגר לפי שכשזוקף גופו מאליו ואינו נשען על ידיו בחזקה לדחוף גופו למעלה נמצא כל אונס זקיפתו על מתניו:

יטיח. יזרוק לשון כמטחוי קשת (בראשית כא):

הטיח דברים. במס' תענית (דף כה.) עלית וישבת לך במרום ואי אתה משגיח על בניך:

הא והא גרמא ליה. נענש בחטאת דברים ונענש בשעת המאורע כדאמרינן במסכת שבת (דף לב.) נפל תורא חדד לסכינא:

קמיה דרבי. בביתו שהיה נשיא ומכבדין אותו לשמחו שהיה דואג תמיד בצרת ישראל ובחוליו כדאמרינן בנדרים (דף נ:) יומא דמחיך ביה רבי אתי פורענות לעלמא:

שבור מלכא. מלך פרס היה:

מזגי חמרא. כוסות זכוכית מלאים יין ואין היין נשפך:

רבי יהושע בן חנניה. מן הלוים המשוערים היה כדאמר בערכין (דף יא:) וכבר הלך ר"י בן גודגדא לסייע את ר' יהושע בן חנניה בהגפת דלתות:

מלקין אותו. שנשבע לשוא ומשעה שיצאת שבועה מפיו הרי הוא כנשבע על העמוד של אבן שהוא של זהב שאף זה נשבע על דבר שאי אפשר ובשבועות (דף כט.) תנן דהיינו שבועת שוא וחייבים על זדונה מכות וכגון שהתרו בו:

בשעה שכרה דוד שיתין. ולא סבירא ליה שמששת ימי בראשית נבראו ואי סבירא ליה שמא נתמלאו עפר או צרורות וצריך לכרותן:

קפא תהומא. צף התהום למעלה ויצא ויצף הברזל מתרגמינן וקפא פרזלא (מלכים ב ו):

א"ל. רב חסדא לדידיה הואיל ואדכרתן הכי איתמר:

מי איכא דידע כו'. דוד לא היה מורה הלכה בפני רבו אחיתופל והוא היה שם:




שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף