רש"י/נדרים/נה/ב

רש"י נדרים נה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חילקא. חטה שנחלקת לשנים:

טרגיס. לשלשה:

טיסני. לארבעה ולהכי שרי שכבר נשתנה החטה:

אסור בכולן. דכולן גידולי שנה נינהו:

מותר בכמהין ופטריות. שגדלין נמי על העצים:

אסור בכולן. דכמהין ופטריות גידולי קרקע נינהו:

זומית. שלמור"א בלע"ז:

אומר שהכל נ"ב. מדקא חשיב בכלל שאין גידולו מן הארץ כמהין ופטריות אלמא דלאו גידולי קרקע נינהו:

מאוירא ינקי. שאין להם שרשים בארץ לפיכך אין מברכין עליהם כדבר שגדל מן הארץ:

והא קתני על דבר שאין גידולו מן הארץ. והיינו כמהין ופטריות אלמא אפי' מירבא נמי לא רבו מארעא:

שאין יונק. דהיינו כמהין ופטריות דמאוירא ינקי:

מתני' חמילה. כעין יריעה היא:

קונם צמר עולה כו'. משמע מלבוש של צמר:

באניצי פשתן. . דדייק ולא נפיץ:

טעון צמר ופשתן והזיע. מחמת המשוי:

והיה ריחו קשה וכו':

ואסור להפשילן לאחוריו. לעשות משוי מאותן מינין דבענין שנצטער נדר דהיינו לטעון ולא לכסות ולהכי מותר לכסות:

גמ' פונדא. אזור חלול שחוגרין בו:

פסקיא. פיישול"א:

אסקורטיא. מפרש לקמן:

קטבליא. מלבוש של עור קשה שלובש על האסקורטיא:

אנפליא. הוש"ש בלע"ז של עור:

פליניא. סינר:

כיתונא דצלא. מלבוש של עור:

סגוס עבה. מין שק הוא עבה טפי מיריעה:

יוצאין בשבת. בכל אלו דברים:

אבל לא בתיבה. שלא יכוף תיבה על ראשו ויצא דמשוי הוי:

ומותר לטעון. שלא נדר אלא ממלבוש שהרי היה מצטער ממלבוש:

והזיע. מכובד משוי:

ואסור לטעון. שלא נדר אלא כפי שהצר לו המשוי הילכך מותר ללבוש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף