רש"י/מלכים א/כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ מלכים א כב

ב

בשנה השלישית. ששלח את בן הדד:

ג

ואנחנו מחשים. מתעצלים, סיאמ"ו פיגר"י בלע"ז

ז

האין פה נביא לה' עוד. מקובלני אין שני נביאים מתנבאים בלשון אחד, ואלה כולם לשון אחד אומרים (סנהדרין פט א):

ח

כי אם רע. לפי שאמר יען שלחת את איש חרמי וגו':

טו

עלה והצלח. לא אמר לו בשם ה':

ונתן ה'. הלואי יתן ביד המלך:

יז

לא אדונים לאלה. אתה לבדך תמות במלחמה, כענין שנאמר (לקמן פסוק לא): לא תלחמו את קטן ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו. ואף על פי שנאמר (לעיל כ מב): ועמך תחת עמו, טיפה שיצאה מאותו צדיק מיכיהו, שהכהו חברו הכה ופצוע, היתה כפרה על כל ישראל. כך מפורש באגדה (ירושלמי סנהדרין י ה):

יט

מימינו ומשמאלו. וכי יש שמאל למעלה, והלא נאמר (תהלים קיח טז) ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל ; (שמות טו ו): ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב, אלא אלו מיימינים ואלו משמאילים, מיימינים מלמדים זכות, משמאילים מלמדים חובה (מדרש תנחומא שמות יח):

כא

ויצא הרוח. רוחו של נבות (סנהדרין פט א):

כד

אי זה עבר רוח ה'. אי זה הדרך עבר, והרי זה מקרא קצר, בדברי הימים (ב יח כג) כתיב: אי זה הדרך עבר וגו':

ל

ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה. להתחפש ולבא, אני אתחפש, אשנה בגדי מלכותי שלא יכירוני, שאם יכירוני יסורו אלי להלחם:

ואתה לבש בגדיך. שעליך, שלא מלך ישראל אתה, אלא מלך יהודה ועמך אין להם תגר:

לב

ויזעק יהושפט. להקב"ה:

לד

ואיש משך. זה נעמן:

לתומו. לא ידע שהוא מלך ישראל:

בין הדבקים ובין השרין יש שריונות שהם עשוין קליפים קליפים, כענין שנאמר (שמואל א יז ה): ושריון קשקשים, והקליפים נופלים על נקבי השריון וסותמין אותן, והם קרויין דבקים:

לה

מעמד במרכבה. מתחזק ועומד, כדי שלא יכירו ישראל במכתו ויברחו, ותחלת נפילה ניסה:

לח

וילוקו הכלבים את דמו. ואומר אני, ששם נהרג נבות, שהרי אמר הנביא במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות וגו':

והזנות רחצו. וכלי הזיין רחצו שם מן הדם, כך תרגם יונתן ורבותינו אמרו (סנהדרין לט ב) אחאב מצונן היה, ועשתה לו איזבל דמות שתי זונות במרכבתו:

לט

ובית השן. שן דפיל:

מה

וישלם יהושפט עם מלך ישראל. לפי שמלחמה היתה בין אסא אביו ובין בעשא מלך ישראל, הוזקק לומר כן:

מז

ויתר הקדש. נוהגין ניאוף בפרהסיא:

מח

ומלך אין באדום. בימי דוד, הנציב הוא המלך, וכאן נכתב, לפי שבימי יהורם בנו שקלקל, בימיו פשע אדום וימליכו להם מלך, אבל בימי יהושפט עדיין היו כפופין לו

מט

כי נשברו אניות. לפי שנתחבר עם אחזיהו בזאת, לכך נשברו. וכן אמר לו הנביא בדברי הימים (ב כ לז): בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך:

נב

בשנת שבע עשרה ליהושפט. יש מתמיהים על המקרא הזה, לפי שנאמר באחאב שמלך עשרים ושתים, וביהושפט נאמר שעמד בשנת ארבע לאחאב, נמצא שכלו ימי אחאב בשנת תשע עשרה ליהושפט, וכאן הוא אומר שמלך אחזיה בשנת שבע עשרה ליהושפט אך בדקתי ומצאתי בדברי הימים למלכי ישראל שאינו מדקדק במנין שנותיהם, ואם עמד בסוף שנה, מונה אותה לו בתחלתו, ואינו מונה אותה לו במקום אחר, לכך אני אומר, בשנת ארבע לאחאב שאמר בעמידתו של יהושפט, לא נמנית עמו שנה ראשונה של אחאב, וכן אתה מוצא ברובם, וגם שנה שעמד יהושפט, לא נמנית בשנת שבע עשרה הללו:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.