רש"י/כתובות/קא/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בלאותיה קיימין. בלאות שהן קיימין לא הפסידה
זו דברי רבי מנחם. הא סתמא דתני תנא קמיה דר"נ הפסידה ר' מנחם אמרה דסתימתאה הוא הרבה משמועותיו נשנו סתם במשנה ובברייתא
אשה ואינה אשה. פעמים היא כאשתו פעמים אינה כאשתו
אלמנה. לכ"ג
בחזקת שהיא כן. שהודיעתו שהיא אלמנה
הא סתמא. הוה ליה לא הכיר בה
בחזקת שאינה כן. שהטעתו ואמרה לו לא נתקדשתי לאדם מעולם
אבל סתמא. שלא התנה עמה ומיהו לא הכיר בה יש לה
כנסה בידוע. שהיא אלמנה
מדקא מפליג באיילונית. דאם מתחלה נשאה לשם איילונית יש לה
כי קתני לה לאלמנה. וקאמר יש לה כתובה
אפלוגתא דאיילונית קאי. לאחר שחילק באיילונית ופירש הכיר בה יש לה כתובה שנאה לאלמנה אצלה וקאמר אף אלמנה נמי שהכיר בה ונשאה לשם אלמנה יש לה כתובה
הדרן עלך אלמנה ניזונ
מתני' הנושא את האשה: לזון את בתה. שהיה לה מאיש אחר
נשאת. האם לאחר שגירשה הראשון
לכשתבא אצלי. כלומר אם הייתי מקיים את אמה הייתי זנה
בנותיהן נזונות מנכסים בני חורין. ולא ממשועבדים דתנן (גיטין דף מח:) אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים
והיא נזונת. אותה הבת
שהיא כבעלת חוב. שיש לה עליהן שטר מזונות
נשאת. האם לאחר שגירשה הראשון. לכשתבא אצלי. כלומר אם הייתי מקיים את אמה הייתי זנה
כל זמן שאת עמי. ולא אם אמות או תמותי או אגרשיך
גמ' אי דאמר להו. לשומעין
אתם עדיי. שאני מודה לו
מאי טעמא דר"ל דפטר. הא אנן תנן בסנהדרין (דף כט:) עד שיאמרו בפנינו הודה לו אלמא הודה בפני עדים חייב
אי לא אמר להו. לשומעין אתם עדיי
מאי טעמא דרבי יוחנן. הא קיימא לן התם בסנהדרין וצריך שיאמר אתם עדיי
מאי טעמא דרבי יוחנן. הא קיימא לן התם בסנהדרין וצריך שיאמר אתם עדיי
ה"ג לעולם דלא אמר להו אתם עדיי והכא במאי עסקינן בשטרא. שמסר לו שטר בפנינו וכתוב בו אני חייב לך מנה ואע"פ שכתב ידו הוא הואיל ולא חתם פטור והא דתנן (לעיל דף כא.) הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין כגון שחתם בו אני פלוני לויתי מנה מפלוני כדמוכח בפרק האשה שנתארמלה (שם) דאמר אביי לכתוב חתימת ידיה אחספא אבל אמגילתא לא מאי טעמא דלמא משכח ליה כו' ותנן הוציא עליו כתב ידו כו' אלמא בחתימת ידיה קמיירי אבל הכא הכי כתב ליה חייב אני לך מנה ולא חתם בו
אלימא מלתא דשטרא. הואיל ובפני עדים מסר לו
מאי לאו כי האי גוונא. [מה עדות יש לה לאחר זמן בדבר זה לאו כי האי גוונא] שמוסר לה שטר בפני עדים וכתוב בו פלוני קבל עליו כך ואין שם לא קנין ולא חתימה דאי הוה שטר חתום בידה מאי למימרא
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |