רש"י/כתובות/יא/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אף אנו נאמר. אף אנו נדרוש את השמות מה לשון איילונית שקראו חכמים לאשה שאינה ראויה לילד
דוכרנית. לשון איל תמים דמתרגמינן דכר שלים (ויקרא ה) הרי היא כאיל שאינו יולד
גמ' (על דעת ב"ד). אם אין לו אב ואמו הביאתו להתגייר[1]:
מטבילין. דאין לך גר בלא מילה וטבילה
על דעת בית דין. שלשה יהו בטבילתו כדין כל טבילת גר שצריכים ג' והן נעשין לו אב והרי הוא גר על ידיהן ומגעו ביין כשר
מהו דתימא עובד כוכבים בהפקירא ניחא ליה. וחוב הוא לו ואין אדם נעשה שליח לאדם לחובתו שלא בפניו כלומר שלא מדעתו וקטן לאו בר דיעה הוא
מהו דתימא עובד כוכבים בהפקירא ניחא ליה. וחוב הוא לו ואין אדם נעשה שליח לאדם לחובתו שלא בפניו כלומר שלא מדעתו וקטן לאו בר דיעה הוא
דהא גבי עבד קי"ל. בפ"ק דגיטין (דף יג.) דודאי בהפקירא ניחא ליה נוח לו להיות עבד ויהא מותר בהפקר זימת השפחות מהיות בן חורין להיות מותר בבת ישראל דלא זילא ליה ולא שכיחא ליה להפקירא
קמ"ל. הכא דגבי עובד כוכבים קטן לא אמרינן הכי
דהני מילי. דניחא ליה בהפקירא
גדול. שגדל [במדות] הפקירות וטעים ליה טעמא דאיסורא
הגדילו. קטנים שנתגיירו ואפי' עם אביהן
יכולין למחות. ולומר אי אפשינו להיות גרים וחוזרין לסורן ואין לנו לענשן בב"ד ואפי' ידינו תקיפה ואם קדש אשה משמיחה אינה צריכה גט להיות כישראל מומר
לכי גדלה. לא יהבינן לה עד שתגדיל
שוב אינה יכולה למחות. ואם מיחתה הרי היא כישראלית מומרת ליענש בכל עונשי ב"ד
שיש להן קנס. נ' כסף אם יאנסו
הבא על הממזרת. ואע"ג דלא קרינן ביה ולו תהיה לאשה שהרי אינה ראויה לקיימה אפילו הכי יש לה קנס כדלקמן
אביי לא אמר כרבא. דמותיב מקנסא דקסבר לאו תיובתא היא דטעמא דקנסא שלא יהא חוטא נשכר להפטר
רבא לא אמר כאביי. דמותיב מכתובה דהתם טעמא מאי תקינו לה רבנן כתובה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה וכל זמן שלא מיחתה גיורת היא ועבדינן לה תקנתא
מתני' הבא על הקטנה. פחותה מבת שלש שאין ביאתה ביאה שהרי בתוליה חוזרין
וקטן. פחות מבן תשע שאמרו חכמים אין ביאתו ביאה ובא על הגדולה
ומוכת עץ. שנתקע לה עץ באותו מקום
כתובתן מאתים. אם נשאו לאיש אחרי כן לא אבדו בכך את כתובתן אם נשאה סתם ולא פירש לה כלום
בתולה. שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה
מן הנישואין. כגון שנכנסה לחופה ומת בעלה בחזקת שלא נבעלה
כתובתה מנה. אם ניסת לאחר סתם כתובתה מנה דבחזקת בעולה קיימא משנכנסה לחופה
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ עי' דרכי חיים ושלום (סי' תתקמו, בשם נמוקי יו"ד סי' רסח בכתב יד) שזה אינו לשון רש"י, רק נתוסף מפני הצנזורה כדי שלא יהיה נראה הלכה זו כאילו אנחנו רדופים אח"ז כמו הנוצרים ליקח בחזקה או בגניבה מעם אחר, אבל להלכה אין לנו נפק"מ לאביו ואמו בזה כיון דנכרי לית ליה חייס כלל. ועי' העקוב למישור (נדפס תשנ"ג) במבוא שהעיר עליו שלא הביא שום ראיה שאין זה מלשון רש"י, והראשונים הלא הביאו וביארו דברי רש"י ותמוה מאד לקבוע מסמרים בהשערה כזו וצע"ג.