רש"י/יונה/א

הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת יום הכיפורים (מנחה) פסוקים א-טז (ממשיך בפ"ב)

רש"י ‏ יונה א

ב

וקרא עליה. את קריאתי:

ג

לברוח תרשישה. ים ששמה תרשיש והוא בחוצה לארץ אמר אברח לי הים שאין השכינה שורה בחוצה לארץ אמר לו הקב"ה חייך יש לי שלוחים כיוצא בך לשלוח אחריך להביאך משם משל לעבד כהן שברח מן רבו ונכנס לבית הקברות אמר לו רבו יש לי עבדים כיוצא בך לשלוח אחריך ולהביאך משם ומה ראה יונה שלא רצה לילך אל נינוה אמר הגוים קרובי תשובה הם אם אומר להם ויעשו תשובה נמצאתי מחייב את ישראל שאין שומעים לדברי הנביאים:

ויתן שכרה. הקדים לתת שכרה ואין דרך יורדי הים לתת שכר הספינה עד שעת היציאה והוא הקדים ולא עוד אלא שנתן שכר כולה:

ד

חשבה להשבר. נדמו כאלו היא נשברת:

ה

המלחים. בני אדם המנהיגים את הספינה:

איש אל אלהיו. מן שבעים אומות היו שם:

ו

רב החובל. שר המלחים שאף הם נקראים חובלי הים ובלע"ז גובירניי"ל:

מה לך נרדם. מה לך להיות נרדם אין עתה עת רדם:

יתעשת. לשון מחשבה וכן עשתנותיו ומלכא עשית:

ז

לכו ונפילה גורלות. רואים היו שאר ספינות הולכות בים בשלום ושלהם משתברת אמרו בשביל אחד ממנו הוא. כן מצינו בפרקי דרבי אליעזר :

בשלמי. במעשיו של מי ממנו:

ח

הגידה נא לנו באשר למי. למי חטאת אשר בשביל כן הרעה הזאת לנו:

מה מלאכתך. שמא פשעת באומנותיך:

ומאין תבא. שמא על אנשי אותו מקום נגזרה גזרה אפילו אין אתה בה:

ואי מזה עם אתה. שמא עמך חטאו:

י

מה זאת עשית. למה עשית כן לברוח מפני מושל כזה:

יג

ויחתרו האנשים. יגעו ועסקו כחותר במחתרת:

יד

בנפש האיש הזה. בעון שנשלח יד בנפשו:

טז

וידרו נדרים. שיתגיירו:

· הבא >מעבר לתחילת הדף