רש"י/זבחים/קיט/ב

רש"י זבחים קיט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ויהי כנוח הארון. חיפשתיו ולא מצאתיו ואם אינו בכתובים יש לי מקרא אחר בדברי הימים (ב ו) בשלמה קומה ה' אלהים לנוחך אתה וארון עוזך:

מנוח. בימי שילה היה שהרי לא חרבה עד שמת עלי:

הכי גרסינן תנא דבי ר' ישמעאל כר' שמעון בן יוחי. ברייתא נמצאת בבית מדרשו של ר' שמעון שהיו תלמידי ר' ישמעאל שונים כמותו:

משכינהו גברא לגברי. ר' שמעון שהוא יחידי משך את תלמידי ר' ישמעאל להניח דברי רבם שאמר זו וזו שילה:

לא שנו. הא דקתני דהקדישן בשעת היתר והקריבם בשעת איסור אין בהם כרת:

אלא בשחיטה. כדתניא בהשוחט (לעיל זבחים דף קו:) יכול יהא חייבין עליו כרת תלמוד לומר זאת להם ואין אחרת להם:

ואליהם תאמר. גבי העלאה כתיב ובתר קרא דאיירי בשוחט קדשים שהקדישן בשעת היתר ושחטן בשעת איסור ולא יזבחו עוד וגו' דאוקימנא בהכי:

ושחט והעלה. אחד שחט והעלה אחד שחט וחבירו העלה אלמא בהעלאה נמי קתני דאין בה כרת:

לפני ה' וסמך. לרצונו לפני ה' וסמיך ליה (ויקרא א) וסמך את ידו:

צפונה לפני ה'. ולא צפונה בבמה והכי דריש ליה נמי בתורת כהנים:

על המזבח סביב. ומהכא נפקא לן מתן סובב באיזהו מקומן (לעיל זבחים דף נג:) וסיפיה דקרא אשר פתח אהל מועד:

נראה בעיני דהכי גרסינן הגשה דכתיב (ויקרא ו) הקרב אותה לפני ה' וגו' ומהאי קרא נפקא לן הגשה בקרן מערבית דרומית במסכת סוטה (דף יד:) ובמנחות (דף יט:):

זבחים. (ויזבחו זבחים) שלמים לה' אותם ואוקימנן לעיל (זבחים דף קו:) להאי קרא בקדשים שהקדישן בשעת היתר במות וכתיב אותם מיעוטא אלמא זבחים הוא דהוו נהגי בהו ולא עופות ומנחות:

וזרק הכהן את הדם על מזבח ה' פתח וגו' (ויקרא י״ז:ו׳) ודרשינן ליה בת"כ בפרשת שחוטי חוץ זריקת כהן פתח אהל מועד ואין זריקת כהן בבמה אלא אף הזרים והעבדים:

ישרתו בם בקדש. היינו משכן:

ריח ניחוח. בההוא קרא נמי והקריב החלב לריח ניחוח לה':

עד חצי המזבח. מהכא נפקא לן מחיצה לדמים בפרק איזהו מקומן (לעיל זבחים דף נג.) וכתיב המזבח היינו מיעוטא בההוא מזבח לחודיה דאיירי בה קרא והיינו מזבח של משכן:

לא שנו. דיש מחיצה לדמים בבמה גדולה:

אלא קדשים. שהוקדשו לשמו והקריבו בה:

אבל קדשים ששחטן לבמה קטנה. והכניסן והקריבן בגדולה אין חיצוי ואם בא ליתן עולה למעלה מן החוט יתן:

ואין נוהגין בקטנה. דכתיב בהו תנופה לה' מכל מקום בבמה גדולה איתנהו ואפילו בקדשי במה קטנה וה"ה לכולהו:

לא שנו. דיש חיצוי בבמה גדולה אלא בזמן במה גדולה כלומר בשעת איסור הבמות אבל בזמן היתר הבמות אין חילוק בין זו לזו בדבר הקרב בשתיהן הלכך אפילו גדולה הקריבין לגדולה אין חיצוי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף