רש"י/דניאל/יא

רש"י ‏ דניאל יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואני בשנת אחת לדריוש המדי. בנפול מלכות בבל והתחילה ממשלת מדי ופרס והיו מבקשים שרי מדי ופרס מאת המקום להכביד עול ממשלת אימתם עליכם אני גבריאל עמדתי למחזיק ולמעוז למיכאל שרכם:

ב

הנה עוד שלשה מלכים וגו'. רז"ל אמרו בסדר עולם זה כורש ואחשורוש ודריוש שבנה הבית ומה ת"ל רביעי רביעי למדי, אבל בספר יוסף בן גוריון כתוב שהיה לו בן לכורש שמלך תחתיו לפני מלוך אחשורוש ושמו במבישה:

וכחזקתו. של דריוש:

בעשרו יעיר. את כל מלכותו להלחם עם מלכות יון:

ג

ועמד מלך גבור. ביון הוא אלכסנדרוס מוקדן:

ועשה כרצונו. בדריוש מלך פרס ויהרגהו ויקבל מלכותו וישתעבדו פרסיים ליונים:

ד

וכעמדו תשבר מלכותו. וכשיתחזק הרבה ויעמוד על חזקתו תשבר מלכותו שימות:

ותחץ לארבע רוחות השמים. כתוב בספר בן גוריון שחלק מלכותו לארבע ראשים ממשפחתו הם ד' ראשי נמר שראה דניאל וארו חיוא אחרי כנמר (לעיל ז) ולה גפין ארבע די עוף על גבה וארבע ראשין לחיותא המשיל זה במזרח וזה במערב זה בצפון וזה בדרום, וכן בחזיון הראשון ותעלינה חזות ד' תחתיה (לעיל ח) בקרנו של צפיר השעיר:

ולא לאחריתו. ולא תבא הממשלה לבניו אלא לבני משפחתו אחריתו אינו נופל אלא על לשון בנים וכן הוא אומר (עמוס ד ב) ונשא אתכם בצנות ואחריתכם בסירות דוגה, ות"י ובניכון ובנתיכון בדוגית ציידין:

ולא כמשלו אשר משל. ולא תהא מלכות של אלו חזקה כמו של אלכסנדרוס:

כי תנתש מלכותו. לחלק לארבע ראשים הללו ולאחרים מלבד אלה:

ה

ויחזק מלך הנגב. הראש אשר ימליך בנגב יחזק מן הראש שכנגדו המולך בצפון ומן שריו:

ו

לעשות מישרים. פשרת שלום בינו ובין אביה:

ולא תעצור וגו. וילכדנה מלך הצפון ואת מביאיה ואת אביה היולדה ומחזיקה בכל עת צרתה:

ולא תעצור. זרוע מביאיה כח לעמוד (ולא יעמוד אביה) לפניו לא הוא ולא זרועו הם גבורי כחו:

ותנתן. ביד מלך הצפון:

היא ומביאיה והיולדה. הוא אביה:

ז

ועמד מנצר שרשיה. בן יושב על כנו בכסא המלוכה:

ויבא אל החיל. אל מלך הצפון:

במעוז מלך הצפון. כלומר בערי מעוזו במבצריו:

ועשה בהם. והצליח בהם:

והחזיק. ויכבוש אותם:

ח

נסיכיהם. שריהם:

ט

ובא במלכות מלך הנגב. דרך מלכות מלך הנגב שהיא אבי אביה ישוב אל אדמתו והיא מצרים כמו שנאמר למעלה בשבי יביא מצרים:

י

ובניו. של מלך הצפון יתגרו:

ובא בוא. כמו והולך הלוך בנו של מלך הצפון יבוא בו ושטף ועבר אל ארץ הנגב:

וישוב. ויתגרה במלך הנגב:

עד מעוזו. עיר מבצריו:

יא

ויתמרמר. וילחם בעם:

ונתן ההמון. של מלך הצפון בידו:

יב

ונשא ההמון. של מלך צפון להתגאות מאד כי יזמו בלבם להתגבר במלחמה:

והפיל רבואות. רבים בחיל מלך הנגב:

ולא יעוז. ובכל זאת לא יהיה נצחון המלחמה שלו:

יד

ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון. ראיתי בשם ר' סעדיה שזו פריצי ישראל וסיעתם:

טו

ועם מבחריו. יהיו במלחמה:

ואין כח לעמוד. מפני מלך הצפון ואף על פי שיש כאן וי"ו יתירה דרך מקרא לדבר כן בלשון זה כמו חוריה ואין שם מלוכה יקראו (בספר ישעיהו ל"ד:י"ב):

טז

ויעש. המלך הצפון הבא אל מלך הנגב כרצונו:

בארץ הצבי. בארץ ישראל:

וכלה בידו. וכלה את הארץ באוכלוסיו:

יז

וישם פניו. מלך הצפון לבוא בתוקף כל מלכותו של מלך הנגב:

וישרים עמו. עם מלך הנגב גם עליהם ילחם מלך הצפון באותן הימי':

ועשה. והצליח:

ובת הנשים יתן לו להשחיתה. זו כנסת ישראל היפה בנשים יצוה מלך הצפון לשר צבאו להשחית', ואומר אני שהוא אנטיוכס הרשע מלך יון שגזר גזרו' על ישראל וצוה לפוליפוס שר צבאו להרוג את כל הקורא שמו יהודי כמו שכתוב בספר יוסיפון:

ולא תעמוד. עצתו זאת:

ולא לו תהיה. בת הנשים שעמד מתתיהו בן יוחנן ופרק עולו מעל ישראל:

יח

והשבית קצין חרפתו לו. והשבית הקב"ה את גדופו ואת חרפתו שהיה מחרף את הקב"ה ואת ישראל כמו שכתוב בספר יוסיפון והשיבו עליו שהכהו בשחין רע בעודו בדרך שהלך לצור על ירושלים והסריח בשרו ונשרו אבריו ואמר לעבדיו להשיבו לאנטוכיא ולא הספיק לבוא שם עד שמת בחוליים רעים:

יט

למעוזי ארצו. לשוב אל עיר מבצריו:

כ

ועמד על כנו מעביר נוגש. ויתחזק על בסיסו בהר המודעית מתתיהו בן יוחנן המעביר נוגש יון מעל ישראל וגו' והוא הדר מלכות. בישראל כי שר וגבור יהיה הוא וכל זרעו אחריו בני החשמונים:

ובימים אחדים ישבר. בימים מועטים תשבר מלכותם:

ולא באפים. של אומה אחרת:

ולא במלחמה. כי מהם ובהם אשר יקנאו אריסתובלוס והורקנוס על דבר המלוכה:

כא

ועמוד על כנו נבזה. ויתחזק אז על מעמדה מלכות עשו שנא' בזוי אתה מאוד (עובדי' א) ויעמדו רומים ויטלו מלכות מיונים:

כב

וזרעות השטף. וגבורי מלכות יון שהיו מלפניהם שוטפים וחזקים ישטפו מלפני רומים וישברו:

וגם נגיד ברית. גם מלך ישראל שיכרות עמם ברית גם הוא סופו שישטף מלפניו כי יעברו (רומים) על הברית ויפשטו עליהם כמו שאמרו רז"ל (עכו"ם ח) עשרין ושית שנין קמו בהמנותייהו בהדי ישראל והדר אשתעבדו בהון:

כג

ומן התחברות אליו יעשה מרמה. ומן השותפות שישתתף (רומי) עם ישראל יעשה מרמה שלא יגלה מחשבה רעה:

ועלה. ממקומו:

ועצם. בכל מקומות שסביבות ארץ יהודה באדום בעמון ומואב:

במעט גוי. לא יצטרך לחיל כבד כי יעזר אותו מלך יהודה וכן כתוב בספר יוסיפון:

כד

בזה ושלל ורכוש להם יבזור. יחלק לכל המקבלים עולם עליהם עד שיכבשו את הכל בחנופה ובחלקלקות:

יבזור. כמו יפזר וכן בזר עמים (תהילים סח):

ועל מבצרים. עכו"ם יחשוב מחשבותיו להושיב (בהם) ראשי גייסותיו עד עת שיהיה הכל כבוש תחתיהם:

כה

ולא יעמוד. מלך הנגב:

כי יחשבו עליו מחשבות. ויתנכלו עליו להפילו על ידי שוחד שישחידו את שריו לבגוד בו כמו שהוא מסיים ואומר ואוכלי פת בגו ישברוהו:

כו

פת בגו. מאכלו נוטל פרס משלחנו:

כז

ושניהם המלכים. שר רומים ונגיד הברית האמור למעלה הוא הורקנוס שיתחבר לעזרתו כדי שיעזור גם הוא על ארסתובלס אחיו המולך בירושלים:

לבבם למרע. על בני עמך להרע ליהודה:

ועל שלחן אחד. על מלכו' ארסתובלוס יתלחשו כזבים:

ולא תצלח. שיתמסרו ישראל להשחתה באותן הימים:

כי עוד קץ למועד. החורבן למלאות שבועים ששים ושנים האמורים בספר זה (לעיל ט) ואותו המועד בימי אגריפס בן אגריפס מזרע הורדוס:

כח

וישב. מלך הרומי לארצו מעל מלך הנגב ברכוש גדול:

ולבבו על. ברית קודש להפר בריתו מעל ישראל:

ועשה. כלומר והצליח, ושב לארצו:

כט

למועד. לאחר זמן:

ולא תהיה. הביאה הזאת מצלחת כראשונה האמורה למעלה ועמד מנצר שרשיה וגו' שהצליח מלך הצפון על מלך הנגב וכאחרונה פעם שניה זו שאמרנו ושב לארצו ברכוש גדול:

ל

ובאו בו. להלחם בו:

ציים. סיעות:

כתים. רומים, גדודים ממלכות רומי שימרדו בו:

ונכאה. ונשבר קצת:

ושב וזעם על ברית קדש. ושב לארצו להפר ברי' שכרת עם ישראל:

(ושב ויבן על עוזבי ברית קודש) ויתן לב ויתבונן שעזבו ישראל ברית (ודת) קודש, ותרב שנאת חנם ומחלוקת בבית שני כמו שכתוב בספר יוסיפון וישפכו דם נקי ועל זאת יבטח וידע שיצליח ויפר את בריתו מעמם ויתגרה בם:

לא

וזרועים ממנו יעמודו. ישלח שריו וגבוריו לירושלים:

וחללו המקדש המעוז. מעון בית המקדש:

לב

ומרשיעי ברית יחניף. פריצי ישראל שיתחברו עמו וירשיעו בריתם עם חבריהם ויהיו ממרים ויחניף בחלקלקות:

יודעי אלהיו. וכשרי ישראל שיחזיקו ביראת אלהיהם כלומר יאחזו בה ולא יעזבוה:

ועשו. את תורתם:

לג

ומשכילי עם. חכמים שבהם כגון של בית רבי וחכמי הדורות:

יבינו לרבים. ידרשו לעם הארץ את התורה ויאמצו ידיהם להחזיק בה:

ונכשלו. בגלותם בחרב ובלהבה וגו':

לד

יעזרו. עזר מעט ע"י שחדים וממון שיעבדו את אויביהם יסייע אותם בהם:

לה

יכשלו לצרוף בהם. יכשלו בחשבון הקיצים שיתנו לב לצרפן וללבנם לדעת אותם ויטעו בהם:

לו

ועשה כרצונו המלך. מלכות רומי:

והצליח עד כלה זעם. עד שוב אף הקב"ה מישראל:

כי נחרצה נעשתה. כשתכלה גזירתו כי, כמו כאשר:

לז

ועל אלהי אבותיו לא יבין. לא יתן לב להקב"ה שהוא אלהי אברהם יצחק וישראל אבותיו:

חמדת נשים. כנסת ישראל היפה בנשים:

לח

ולאלוה מעוזים. לאלהי הכרובים אשר יכרותו עמו ברית:

על כנו יכבד. כי יחניף את העכו"ם להיותם כבושים לו:

לט

ועשה. בנינים:

למבצרי מעוזים עם אלוה נכר. כלומר לכבוד אלהי נכר: אשר הכיר:

ירבה כבוד. את השרים אשר יראה בלב להכיר פניהם ולהחניף ירבה להם כבוד:

ואדמה יחלק. להם:

במחיר. בדמים קלים:

מ

ובעת קץ. כשתקרב גאולתינו:

וישתער עליו מלך הצפון. על מלך הנגב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף