רש"י/ברכות/לג/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אבל עקרב פוסק. ונוטלו לפי שהעקרב מסוכן לעקוץ יותר משנחש מוכן לישוך:
אין מעידין עליו. לומר לאשתו מת בעליך להתירה לינשא פעמים שאין האריות רעבים ואין אוכלין אותו:
נחשים ועקרבים. או זה או זה מעידים עליו שמת אלמא מועד הנחש לישוך:
אגב איצצא. כשנפל עליהם ודחקם הזיקוהו:
שור תם. שלא נגח אדם:
מועד. שנגח ג' פעמים:
בדקולא. סל שתולין בו תבן בראשו ואוכל:
ושדי דרגא. לאו דוקא אלא כלומר הזהר ממנו הרבה:
ביומי ניסן. מתוך שעברו ימי הסתיו שהארץ יבשה ועכשיו רואה אותה מלאה דשאים זחה דעתו עליו ונכנס בו יצר הרע:
ערוד. מן הנחש והצב בא שנזקקין זה עם זה ויוצא משניהם ערוד:
את חורו. שהוא יוצא משם:
ומת הערוד. מצאתי בה"ג אמרי במערבא כשהערוד נושך את האדם אם הערוד קודם למים מת האדם ואם האדם קודם למים מת הערוד[1] ונעשה נס לר' חנינא ונקבע מעין מתחת עקבו:
מתני' מזכירין גבורות גשמים. משיב הרוח שאינו לשון בקשה אלא לשון הזכרה ושבח:
ושואלין. ותן טל ומטר לשון בקשה:
והבדלה בחונן הדעת. במוצאי שבת אתה חוננתנו:
גמ' מתוך שהיא חכמה. החכם יודע להבדיל בין קדש לחול ובין טמא לטהור:
בין שתי אותיות. בין שתי הזכרות:
במילתה מיהא גדולה היא. במקום שצריכה נקמה דבר גדול הוא:
שתי נקמות הללו למה. אחת לרעה להנקם מן העכו"ם שלא קבלו את התורה:
ואחת לטובה. כדאמרינן בב"ק (דף לח.) מפארן הופיע והפקיר ממונן לישראל שור של ישראל שנגח שור של עכו"ם פטור:
הופיע. גלה והפקיר כשלא קבלו את התורה:
קדושות. קדוש היום:
בתחלה. כשעלו מן הגולה והיו דחוקים:
העשירו. לקנות יין:
קבעוה על הכוס. ואז נשתכח תקנת עזרא וכשחזרו והענו קבעוה בתפלה ונחלקו היאך יאמרוה:
מפני שיכול. משמע אם ירצה שלא לחזור ולהתפלל הא אם אמרה בתפלה א"צ לאומרה על הכוס:
ואנא שמעית. אני שמעתי:
חוזר לראש. לתפלה ולכוס:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ ראה שמות רבה (א לב) משל לאחד שנשכו הערוד והיה רץ ליתן רגליו במים.